בלי המפלגות הערביות, החלום להחליף את נתניהו מסתבך | רן אדליסט

המאמר דן במורכבות האפשרית של החלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בהקשר של בחירות עתידיות והצורך בשותפויות פוליטיות. הכותב, רן אדליסט, מציע כי אם מפלגות קטנות יזכו לכוח סחיטה, חבר הכנסת גדי איזנקוט לא צריך להימנע מלשקול שותפות עם המגזר הערבי, אותו הוא רואה כשותף מהימן יותר.

האתגר המרכזי, על פי הכותב, הוא ההתמודדות עם ההשלכות של שלטון נתניהו, הכוללות "עיי הריסות" כלכליים וביטחוניים. הוא מציין את הקושי הצפוי בשיתוף פעולה מצד גורמים ימניים בכוחות הביטחון ובמנהל האזרחי, ואת הצורך בצעדים כלכליים קשים שיפגעו בציבור. בנוסף, מוצגת הדילמה כיצד ממשלה חלופית תתמודד עם משפטם של אלפי מחבלי נוח'בה הכלואים, מה שעלול להפוך לפרשה משפטית מורכבת.

הכותב מביע ספק לגבי יכולתם של גושי השינוי לנהל ממשלה אלטרנטיבית, עד כדי הצעה להניח לנתניהו להרכיב ממשלה כדי שהציבור יבין את "נוכלותו". עם זאת, הוא מזהיר כי נתניהו עלול להביא לקריסת המערכת, ולכן יש צורך בממשלה שתציל את המצב. יתרון אחד לגוש השינוי הוא הפחד והגועל האישי מנתניהו וסביבתו, שהתקשורת הצליחה להעביר לציבור.

המאמר נוגע גם ביחסים בינלאומיים, במיוחד עם ארצות הברית, תחת ממשל דמוקרטי פוטנציאלי, ומציין חומרים מפלילים נגד דונלד טראמפ. בנוסף, מוצגת השוואה בין עמדות הומניסטיות של אזרחי ישראל, כאשר הכותב טוען שאזרחי ישראל הערבים נמצאים בסולם ההומני גבוה יותר מהיהודים. הוא מתייחס לסנטימנט גלובלי אנטי-מוסלמי ואנטי-ישראלי, ומציין את תפקידן של "שלוחות אלימות" של ישראל בגדה ביצירת רעלנים כלפי ישראל.