חוקי הבחירות של ישראל לא רלוונטיים

חוקי תעמולת הבחירות בישראל אינם מתאימים עוד לעידן הדיגיטלי, ואינם מצליחים למנוע הפצת מידע כוזב או מטעה, כך עולה מניתוח של מומחים. דוגמה לכך נראתה בבחירות 2020, כאשר בנימין נתניהו הפיץ סרטון ערוך של בני גנץ, שגרם לו להיראות כאילו הוא קורא לציבור שלא להצביע לכחול לבן. יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט ניל הנדל, קבע כי מדובר בהפרה בוטה של חוקי התעמולה, הורה על הסרת הסרטון וקנס את הליכוד ונתניהו, אך הנזק כבר נעשה שכן הסרטון הפך ויראלי עוד לפני שהוסר. חוקרת התקשורת ד"ר שרון חלבה-עמיר מסבירה כי הפער בין מהירות התפשטות התעמולה האסורה לבין יכולת האכיפה הוא בעיה מרכזית.

ועדת הבחירות וחוקי התעמולה קיימים משנת 1959, אך למרות עדכונים שונים, כולל הרחבת חובת השקיפות וסימון תכנים דיגיטליים, רפורמה מקיפה שהוצעה ב-2017 יושמה רק חלקית. מומחים מציעים כללים חדשים שיתאימו לעידן הדיגיטלי וכלי אכיפה יעילים יותר, אך יישומם תלוי בהסכמת הפוליטיקאים, אשר רבים מהם מעדיפים לנצל פרצות בחוק על פני חקיקה שתגן על הציבור.

קריאות לשינוי בחוק נשמעו כבר בשנות ה-90. השופט אליהו מצא, יו"ר ועדת הבחירות ב-1999, קרא לבחון את התאמת החוק למציאות המשתנה, ובהמשך הצטרפו אליו שופטים בכירים נוספים. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2015 הציע כללים אחידים לכל אמצעי התקשורת, תקרת הוצאות מחמירה יותר וחובת שקיפות לגבי זהות מזמיני התעמולה. ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס דורית ביניש, שהוקמה ב-2015, הגישה ב-2017 המלצות שכללו הרחבת חובת השקיפות גם לאינטרנט ולרשתות החברתיות, והסמכת יו"ר ועדת הבחירות להטיל קנסות כספיים משמעותיים על מפרים.

מחקר נוסף משנת 2020 התמקד באתגרים שמציבות הרשתות החברתיות, כמו איסוף מידע אישי על בוחרים והפצת תעמולה שקשה לזהות את מקורה. הוצע להקים מאגר דיגיטלי פתוח לציבור שיכלול מידע על תוכן התעמולה, מימונה וקהלי היעד שלה. למרות תיקון חוק ב-2022 שחיזק את חובת השקיפות במודעות בחירות, הרפורמה המקיפה לא הושלמה, בעיקר בשל קושי בהגעה להסכמות פוליטיות.

המומחים מדגישים כי החקיקה מפגרת אחרי הטכנולוגיה, וכי יש צורך בכללים שיחולו על התעמולה ללא קשר לאמצעי ההפצה. אתגרים נוספים כוללים פעילות מתואמת ולא אותנטית ברשתות חברתיות, וכן את חולשת האכיפה. ההמלצה להטיל קנסות כספיים משמעותיים, שינוכו מהמימון המפלגתי, טרם אומצה. עורך הדין שחר בן מאיר סבור כי גם קנסות גבוהים אינם מרתיעים, ומציע להפעיל את הסנקציות הפליליות הקיימות בחוק. השופט בדימוס חנן מלצר מציע להעניק ליו"ר ועדת הבחירות סמכויות נרחבות יותר לניטור והסרת תכנים, תוך שמירה על חופש הביטוי.