נתניהו שינה את עמדת ישראל בסוגיית איי פוקלנד; יחסים מתוחים עם בריטניה

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הורה על שינוי עמדתה הרשמית של ישראל בנוגע לאיי פוקלנד, ותמיכה בקריאה של ארגנטינה לקיים משא ומתן ישיר עם בריטניה על עתיד האיים. השינוי בעמדה מגיע על רקע הטלת סנקציות כלכליות על ידי בריטניה נגד התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון בחודש שעבר, וכן על רקע קשריו ההדוקים של נתניהו עם נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי.

למרות השינוי, ישראל אינה מכירה בריבונותה של ארגנטינה על האיים, הנמצאים בשליטה בריטית. עם זאת, קיים חשש כי אם בריטניה תטיל סנקציות נוספות, ישראל עשויה להעניק תמיכה משמעותית יותר לבואנוס איירס.

העמדה החדשה של ישראל פורסמה בשבוע שעבר על ידי הנציג הקבוע של ישראל באו"ם, דני דנון, שקרא בנאום בארגון למשא ומתן ישיר בין בריטניה לארגנטינה. דנון הדגיש את חשיבות הנושא עבור הציבור הארגנטינאי ואת מאמציה הדיפלומטיים של ארגנטינה, תוך קריאה להתחשב בכל ההיבטים ההיסטוריים, המשפטיים וההומניטריים.

גורמים ממשלתיים ציינו כי ההכרה ב"קשר ההיסטורי" של ארגנטינה עם האיים מהווה שינוי משמעותי, שאושר ברמות הגבוהות ביותר. לדבריהם, זוהי הפעם הראשונה שישראל מתערבת בסכסוך זה. השינוי מוסבר גם בהתדרדרות היחסים עם בריטניה, ובפרט בהתבטאויות ביקורתיות של בכירים בריטים, כולל שר החוץ אד מיליבנד, שהטיל סנקציות וטען ל"טיהור אתני". בתגובה, הורד דרג הקונסוליה הבריטית בירושלים ורוב עובדיה גורשו.

בריטניה, מצידה, מדגישה כי כל דיון על ריבונות באיים מחייב את הסכמת תושביהם, אשר תומכים ברובם בשלטון בריטי. נציגת בריטניה באו"ם, קייט פוסטר, חזרה והדגישה את ריבונותה של בריטניה על האיים.

השינוי בעמדת ישראל מתרחש במקביל למאמצים דיפלומטיים של ארגנטינה, וייתכן כי נשיא ארגנטינה מיליי מנסה למנף את קשרי ישראל עם וושינגטון לקידום עמדתה. בנוסף, הצהרות של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בספטמבר עשויות לרמז על חוסר תמיכה בריטית עתידית מצד ארה"ב.

במקביל, ארגנטינה פתחה בהליכים משפטיים נגד חברות הנפט והגז הפועלות בצפון האיים. למרות המתיחות הפוליטית, גורמים ישראלים הדגישו כי שיתוף הפעולה המעשי עם בריטניה, כולל בתחום הביטחון, נמשך, והביעו תקווה לשמירה על היחסים.