נתניהו מכין את ישראל לחיים תחת סנקציות, במקום למנוע אותן

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מזהיר מפני סנקציות כלכליות אפשריות על המדינה ומציע להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים כדי לעקוף הגבלות כאלה. במקום להתמקד במניעת בידוד כלכלי, נתניהו מכין את האזרחים לחיים תחת מגבלות, כך לפי פרשנותה של העיתונאית ליאת רון. נתניהו, שבעבר התגאה בהישגים הכלכליים של ישראל, מסביר כעת כיצד המדינה צריכה להתמודד עם סנקציות כלכליות ובנקאיות אפשריות. בראיון לערוץ "כלכלה" עם רועי כץ, ראש הממשלה דן בתוכניות להשתמש במטבעות דיגיטליים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין, אך הדגש היה על עקיפת סנקציות ולא על מניעתן. "בוודאי שאני חושש", הודה נתניהו כשנשאל על הסבירות להטלת סנקציות על המערכת הפיננסית הישראלית, והוסיף כי על המדינה להיערך ליצירת "כלכלה שתעקוף סנקציות". הוא אישר כי בלוקצ'יין יכול להוות חלופה והודיע כי כבר הנחה להכין תוכנית בנושא.

רון מציינת כי הצהרות אלו מפתיעות במיוחד מצד אדם המכיר היטב את הכלכלה ואת השלכות הבידוד הבינלאומי. במקום לחפש דרכים למנוע סנקציות, נתניהו מדבר על איך ישראל תוכל להתקיים במצב חדש. היא מדגישה כי קיים הבדל מהותי בין פיתוח תוכנית חירום לבין הצגת עקיפת סנקציות כפתרון כלכלי. לטענתה, על מנהיג המדינה לפעול בראש ובראשונה למניעת התפתחות כזו, באמצעות חידוש יחסים עם מדינות, חיזוק קשרים מסחריים וגיוס בעלי ברית.

זו אינה הפעם הראשונה שנתניהו מכין את הישראלים לבידוד כלכלי אפשרי. בספטמבר 2025, הוא אמר כי ישראל תצטרך להסתגל לכלכלה שתהיה פחות תלויה בעולם החיצון, והגדיר את המדינה כ"אתונה וסופר-ספרטה" שתצטרך להסתגל ל"כלכלה עם אלמנטים של אוטרקיה", אם כי הביע סלידה מהמונח. דבריו אז עוררו תגובות קשות, כולל ירידות בבורסה, ונתניהו מיהר להבהיר שהתכוון בעיקר לעצמאות בייצור נשק. כעת, שנה לאחר מכן, נושא "ספרטה" חוזר, הפעם יחד עם בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים והודאה מפורשת בחששות מסנקציות.

רון מעריכה כי מה שנראה בעבר כצורך ביטחוני, מתחיל להיראות כקונספט כלכלי רחב יותר. היא מסבירה כי בלוקצ'יין מאפשר רישום והעברת מידע על עסקאות ללא צורך בבנק כמתווך, אך אינו יכול להחליף את המערכת הבנקאית העולמית או את הסחר הבינלאומי, ובוודאי שלא לבטל סנקציות. היא מביאה דוגמה לחברה ישראלית המבקשת לרכוש ציוד מגרמניה, אך נאסר עליה בשל סנקציות. תשלום בביטקוין לא יפתור את הבעיה, שכן האיסור על העסקה נותר בעינו. בנוסף, משרד האוצר האמריקאי הבהיר כי סנקציות חלות גם על עסקאות במטבעות דיגיטליים. ההשלכות של סנקציות יכולות להיות חמורות, כולל פגיעה ביבוא, יצוא, השקעות זרות, מימון, ופעילות חברות ישראליות בשווקים בינלאומיים, מה שישפיע על מקומות עבודה, שכר ומחירים.

רון מדגישה כי נתניהו מודע לסיכונים אלו, במיוחד לאור תלותו של ההייטק במשקיעים זרים, חברות היצוא בקונים זרים, והכלכלה הישראלית במערכת הבנקאית הגלובלית. לכן, היא סבורה שלא מספיק להכין תוכנית לעקיפת סנקציות מבלי להסביר כיצד הממשלה מתכוונת למנוע את הטלתן. היא מציינת כי כבר קיימות צעדים כלכליים נגד ישראל מצד מדינות וארגונים בינלאומיים, ויותר מ-60 כלכלנים הזהירו מפני הרחבת סנקציות. במקום תוכנית לשיפור המצב, ראש הממשלה מציג דרכים להתמודדות עם ההשלכות.

הכותבת מצביעה על שינוי בתפיסותיו הכלכליות של נתניהו: בעוד שב-2003, כשר אוצר, קידם רפורמות שפתחו את השווקים, כעת הוא מדבר על "ספרטה", עקיפת סנקציות ומטבעות דיגיטליים. היא משווה את ישראל לרוסיה ואיראן, ומציינת כי בניגוד להן, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתנתק מהעולם ללא נזק חמור. רון מוצאת את תזמון ההצהרות כמטריד במיוחד, על רקע יוקר המחיה, עליית המחירים וקשיי העסקים בישראל. היא סבורה שהשאלה המרכזית שצריך היה לשאול את נתניהו היא מה הממשלה עושה כדי למנוע את הצורך להשתמש בתוכנית לעקיפת סנקציות. טכנולוגיות מתקדמות אינן יכולות להחליף אמון משקיעים, לקוחות אבודים או יחסים דיפלומטיים. משימתו של ראש הממשלה, לטענתה, היא לוודא שישראל לא תמצא את עצמה מחוץ לעולם, ולא לחפש דרכים לעקוף אותו.