למה אין לנו כוח לבחירות הכי חשובות שהיו כאן?
תומצת מתוך Haaretz על ידי baba
מאמר דעה מנתח את חוסר ההתלהבות הציבורית לקראת הבחירות הקרבות, למרות חשיבותן המוסכמת, באמצעות המושג "חוסר אונים נרכש". הכותבת משווה את המצב לניסוי פסיכולוגי על כלבים ומסבירה כיצד חוסר הצלחה חוזר ונשנה פוגע בתחושת המסוגלות. היא טוענת כי כדי להניע את הציבור, יש להתמקד במשימות קונקרטיות ובנות השגה, ולא רק בהדגשת חשיבות הבחירות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חוסר התלהבות לקראת הבחירות נובע מ"חוסר אונים נרכש", כפי שהודגם בניסוי פסיכולוגי.
- חוסר הצלחה חוזר ונשנה פוגע בתחושת המסוגלות של הציבור ומוביל לייאוש.
- הכותבת משווה את המצב הפוליטי בישראל למצבם של כלבים שלמדו שאין להם שליטה על גורלם.
- אירועי ה-7 באוקטובר חיזקו את ההבנה שאין פתרון מדיני ללא פתרון לסוגיה הפלסטינית.
- כדי להניע את הציבור, יש להתמקד במשימות קונקרטיות ובנות השגה, ולא רק בחשיבות הבחירות.
מאמר דעה מנתח את חוסר ההתלהבות הציבורית לקראת הבחירות הקרבות, למרות ההסכמה על חשיבותן, באמצעות המושג הפסיכולוגי "חוסר אונים נרכש". הכותבת מסבירה כיצד ניסוי שערך הפסיכולוג מרטין זליגמן בשנות ה-60 הראה שכלבים שלמדו שאין להם שליטה על מצבם, נמנעו מלברוח מסכנה גם כשהפתרון היה בהישג יד. תופעה זו, לדבריה, דומה לזו של בני אדם שלומדים שמאמציהם אינם משפיעים על התוצאות, מה שמוביל לייאוש וחוסר מוטיבציה.
הכותבת משווה את המצב הפוליטי בישראל למצבם של הכלבים בניסוי. היא טוענת כי למרות הפעולות הרבות שנעשו על ידי גוש השינוי מאז "ההפיכה המשטרית", חוסר השינוי הממשי פגע בתחושת המסוגלות של הציבור. היא מוסיפה כי חוסר האונים מדבק, וכי גם בצד השני של המפה הפוליטית קיימת אנרגיה נמוכה, הנובעת ממשבר אידיאולוגי וחוסר אמון בהנהגה.
הכותבת מצביעה על אירועי ה-7 באוקטובר כנקודת מפנה שבה אבדה האשליה של חיים ללא פתרון מדיני. היא טוענת כי מועמדים הממשיכים למכור אשליות הם היחידים שעדיין מצליחים לעורר התלהבות, בעוד שבחירה על פי מצפן פוליטי בלבד היא "בחירה של ראש, לא של לב".
כדי להתגבר על חוסר ההתלהבות, הכותבת מציעה להתמקד במשימות קונקרטיות ובנות השגה, כגון הסעת מצביעים או השגחה בקלפי, במקום להדגיש את חשיבות הבחירות. לטענתה, תחושת המסוגלות, הנובעת מהצלחות קטנות, היא שתאפשר לציבור "לקפוץ מעבר למחסום" ולהשפיע על גורלו.