״היום המאושר שלי״: קומדיה חדשה בתיאטרון בית ליסין על הזדמנות שנייה

תיאטרון בית ליסין מעלה בימים אלו את המחזה הצרפתי העכשווי "היום המאושר שלי" (Mon jour de chance), שהוצג לראשונה בפריז בספטמבר 2024 וזכה לשתי מועמדויות לפרס "מולייר" לשנת 2025. המחזה, מאת פטריק אודקר וז'רלד סיבלייראס, עוסק באדם בשם אלכס, המקבל הזדמנות לתקן טעויות עבר. אלכס, המגולם על ידי קובי פרץ, נתקל בחברי נעוריו ונזכר כיצד החלטות חשובות התקבלו אז בהטלת קובייה. הוא מקבל הזדמנות פנטסטית לשחזר בחירה ישנה ולבחון גרסה אחרת של חייו, בדומה לסרט "לקום אתמול בבוקר", אך בניגוד לדמותו של ביל מארי, הוא מוצא עצמו בכל פעם בגרסה שונה של חייו. אלכס מגלה כי שינוי פרט אחד בביוגרפיה אינו אפשרי מבלי להשפיע על כל השאר, וכל שינוי מביא עמו השלכות בלתי צפויות.

המחזה בנוי לפי כללי הקלאסיציזם של אחדות זמן, מקום ועלילה, מה שמחייב קצב מהיר ואינטראקציה מדויקת בין השחקנים. הבמאי משה נאה הצליח ליצור הצגה דינמית שבה כל תפנית מפתיעה אך אינה מבלבלת. חמשת השחקנים, ביניהם קובי פרץ בתפקיד אלכס, יובל ינאי (לאון), עדי גילת (אמילי), יעל וקשטיין (אנה) ודור אלמקייס (מרקו), מפגינים יכולת הקשבה הדדית ומייצרים סיטואציות קומיות ללא תחרות על הבמה. פרץ מצטיין ביכולתו הפיזית ובהבנת הדמות, ומצליח להעביר את תסכוליו של אדם קטן עם שאיפות גדולות. ינאי מגלם את לאון, בעל בית מצליח, ואילו גילת ווקשטיין מעניקות לדמויות הנשיות עצמאות ואופי. אלמקייס מגלם את מרקו, שואף לפרסום אך חסר ביטחון.

התפאורה של זאב לוי יוצרת אווירה של וילה צרפתית, והתלבושות של ארנה ברנט, התאורה של מתן פרמינגר והמוזיקה של אלעד פרץ תומכים במעברים בין הגרסאות השונות של העלילה. מעבר לקומדיה, המחזה מעלה שאלות על חרדה, תחושת החמצה וחיפוש אחר משמעות. הוא בוחן את הפיתוי שבחזרה לעבר כדי לתקן טעויות, ומדגיש כי הצלחה בתחום אחד אינה מבטיחה אושר בתחומים אחרים. המחזה מציג את הקושי להשלים עם המציאות ואת הסכנה שבהערכת יתר של מה שיכול היה להיות, על חשבון הערכת מה שיש. בסופו של דבר, המחזה מגיע למסקנה כי אין חיים מושלמים, וכל חיים דורשים מאמץ והשלמה עם אכזבות.