מדוע בישראל בוחרים ביום שלישי: אגדות ומציאות על יום הבחירות

הבחירות בישראל מלוות באגדות רבות, וחלק מהשאלות סביב יום ההצבעה נותרות ללא מענה ברור. פרשן "כלכליסט" שחר אילן מספק תשובות לשאלות נפוצות בנוגע ליום הבחירות.

מדוע הבחירות נערכות באמצע השבוע? בעוד במדינות רבות, כמו ארה"ב, נהוג להצביע בימי ראשון או ימי חול אחרים, בישראל נקבע בחוק יסוד הכנסת מ-1958 כי הבחירות יתקיימו באופן שיאפשר ספירת קולות לפני כניסת השבת. בארה"ב, הבחירה ביום שלישי נובעת מהתחשבות בחקלאים במאה ה-19, שנדרשו לזמן נסיעה ארוך אל הקלפיות ויכולת לחזור לביתם עד יום ראשון.

האם מזג האוויר משפיע על שיעור ההצבעה? קיים מיתוס כי גשם פוגע בשיעור ההצבעה, אך נתונים היסטוריים מראים אחרת. בבחירות 2009, למרות סערה חורפית ורוחות עזות, שיעור ההצבעה עלה לעומת 2006. גם בבחירות הראשונות לכנסת ב-1949, למרות גשם זלעפות, נקבע שיא הצבעה של 86.9% שטרם נשבר. תחזית לימי הבחירות הקרובים מצביעה על מזג אוויר חם ויבש.

האם נעשו ניסיונות זיוף? בבחירות 1999, בהן ניצח אהוד ברק, ננקטו צעדים למניעת זיופים, בעיקר במגזר החרדי. משקיפים מטעם מפלגתו קיבלו הנחיות קפדניות, ו-69 דיווחים על ניסיונות זיוף הועברו למשטרה, אם כי ההערכה הייתה שהמספר גבוה יותר.

האם נאמרו הדברים כפי שזכורים? ב-1977, הסוקר חנוך סמית ערך את סקר הטלוויזיה הראשון. גם הצהרתו של בנימין נתניהו ב-2015 כי "ערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות" הייתה מדויקת יותר מניסוחים אחרים. שיעור ההצבעה במגזר הערבי אכן עלה משמעותית ב-2015 לעומת 2013, אך לא היו עדויות להסעת מצביעים על ידי גורמים "שמאלניים".