קריסת יצוא הנפט דוחקת את איראן לפשרה אפשרית מול ארצות הברית

איראן דנה עם ארצות הברית על אפשרות לקבלת 6 מיליארד דולר מכספים מוקפאים, בתמורה לוויתורים בפרויקט הגרעין, כך עולה מדיווחים. הדרישה האמריקאית היא פתיחה מיידית של אתרים מסוימים לפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. גמישות זו של המשטר האיראני מוסברת בקשיים הכלכליים החמורים של המדינה, הנובעים מסגר ימי אמריקאי המונע ייצוא נפט מהמפרץ. על פי הדיווחים, איראן העריכה מראש את האפשרות לסגירת מצר הורמוז, והוציאה מחוץ למפרץ עשרות מכליות נפט כ"צי צללים" באוקיינוס ההודי. נפט זה נמכר לסין, אך כעת הוא אזל, מה שמציב את איראן בפני משבר כלכלי משמעותי.

ההערכה היא שהנפט במאגרי הספינות הכניס לקופתה של איראן כ-24 מיליארד דולר בחודש, וגירעון זה מלחיץ את המשטר. סימן נוסף למשבר הוא התפטרותו של שר הנפט, מוחסן פאכנז'אד, בתחילת החודש, כאשר ההסבר הרשמי היה נסיבות אישיות. בנוסף, יכולת הממשלה לסבסד ייבוא חיוני של תרופות ומוצרי יסוד נפגעה, כאשר הסכום שהוקצה למחצית השנה הקרובה עומד על 27 מיליארד דולר, ירידה של 30% לעומת השנה שעברה. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי האינפלציה השנתית באיראן תתקרב ל-85% אם הסגר יימשך.

ארצות הברית רואה בתהליך זה לחץ חיובי על המשטר, אך הוא גורם לעוני גובר בקרב הציבור. קיימת הערכה כי וושינגטון אינה מעוניינת שהמשטר יגווע לאט, ועל כן נשקלת "מערכה שלישית" שעשויה להאיץ קריסת משטר, לחץ צבאי ישראלי-אמריקאי ומחאה אזרחית, או התגמשות משמעותית של המחנה השמרני, בדומה להסכם הפסקת האש במלחמת איראן-עיראק.