"ספתא" בישלה דייסה: הטעויות בעברית שכולנו עושים - מבלי לשים לב | מיוחד לסופ"ש
תומצת מתוך i24NEWS על ידי baba
רובנו נוטים לתקן טעויות בעברית, אך רבים מאיתנו עושים טעויות הגייה מבלי לשים לב, בעיקר בדיבור מהיר. טעויות אלו נובעות מתופעת "הידמות בקוליות", המקלה על ההגייה על ידי התאמת צלילים סמוכים. התופעה משפיעה גם על הכתב וקיימת בשפות נוספות. הכתבה מסבירה את המנגנון הפונולוגי מאחורי הטעויות הנפוצות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- טעויות הגייה נפוצות בעברית, גם בקרב אנשים קפדנים, נובעות מדיבור מהיר.
- התופעה המרכזית הגורמת לטעויות אלו נקראת "הידמות בקוליות".
- הידמות בקוליות מקלה על ההגייה על ידי התאמת תכונת הקוליות של צלילים סמוכים.
- התופעה משפיעה על ההגייה (למשל, "צריך" הופך ל"צַך") וגם על הכתב (למשל, "להזדקן").
- הידמות בקוליות קיימת גם בשפות אחרות כמו אנגלית וצרפתית.
- הכתבה מציעה לא לתקן טעויות הגייה אלו, שכן הן טבעיות ונובעות ממנגנון פונולוגי.
רובנו נוטים לתקן אחרים על טעויות בעברית, כמו שימוש במין דקדוקי שגוי או שימוש לא נכון באותיות אית״ן. עם זאת, ישנן טעויות רבות בהגייה שגם אנשים קפדנים עושים מבלי לשים לב, בעיקר בדיבור מהיר. טעויות אלו נובעות מתופעה פונולוגית הנקראת "הידמות בקוליות", הגורמת לצלילים סמוכים להשפיע זה על זה מבחינת קוליות (רטט במיתרי הקול).
הידמות בקוליות מתרחשת מטעמי הקלה על ההגייה. כאשר שני צלילים סמוכים הם בעלי תכונת קוליות זהה, ההגייה הופכת לפשוטה יותר. לדוגמה, במקום "צריך" אנו אומרים "צַך", ובמקום "מקדישים" אנו אומרים "מגדישים". תופעה זו גורמת לנו לבטא מילים כמו "דווקא" כ"דפקא", לבקש "חז'בון" במקום חשבון, או להתלונן על נהג ב"גביש" שלא נתן "סכות גדימה".
הידמות בקוליות משפיעה לא רק על ההגייה אלא גם על הכתב, למשל בבניין התפעל, כאשר האות הראשונה בשורש היא ז', ה-ת' שלפניה הופכת ל-ד', כמו במילה "להזדקן". התופעה אינה ייחודית לעברית; היא קיימת גם באנגלית (למשל, הוספת s לריבוי משתנה בין s ל-z בהתאם לצליל שלפניה) ובצרפתית (למשל, שינוי הצליל r במילה "Trois"). לכן, בפעם הבאה שמישהו מבקש "לזגור" חלון, עדיף פשוט לסגור אותו במקום לתקן את העברית.