מנדלבליט על דוכן העדים, מערכת אכיפת החוק על ספסל הנאשמים |ד"ר איתן לסרי
עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו חשפה כשלים חמורים במערכת אכיפת החוק. מנדלבליט העיד על פעולות חקירה שבוצעו ללא אישור, תרגילי חקירה פסולים, האזנות סתר, הדלפות מכוונות וניגודי עניינים שהוסתרו. גילויים אלו מעמידים למבחן את דוקטרינת "הגנה מן הצדק", ומחייבים חשבון נפש ובדיקה עצמאית של התנהלות גורמי החקירה והפרקליטות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מנדלבליט העיד על פעולות חקירה שבוצעו ללא אישור, ועל חציית קווים אדומים במערכת אכיפת החוק.
- ההגנה טוענת לפעולות חקירה שהחלו ללא אישור, בעוד מנדלבליט הבהיר שלא אישר כל פעולה בשטח.
- מנדלבליט מתח ביקורת על תרגיל חקירה נגד עד המדינה ניר חפץ, והורה להפסיק האזנת סתר לאשל.
- נחשף חשד להדלפות מכוונות מדיונים פנימיים, במטרה להפעיל לחץ ציבורי על מנדלבליט.
- הוסתר ממנדלבליט ניגוד עניינים של חוקר בכיר שניהל קשר זוגי עם אחות של נחקר.
- הגילויים מחייבים בירור, חשבון נפש ובדיקה עצמאית של התנהלות גורמי החקירה והפרקליטות.
עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציבה את מערכת אכיפת החוק בפני "רגע אמת" חסר תקדים. מנדלבליט נדרש להשיב לשאלות נוקבות על אישורים שנתן, על פעולות חקירה שלא אישר אך בוצעו, ועל התנהלות חוקרים בפרשות רגישות.
מנדלבליט העיד כי "היו פעולות חקירה שלא אישרתי, ובכל זאת נעשו. גם דברים חמורים", הודאה המחייבת בירור יסודי לגבי אילו פעולות בוצעו, מי הורה עליהן, מכוח איזו סמכות, ומי ידע עליהן בזמן אמת.
בלב המחלוקת המשפטית עומדת טענת ההגנה לפיה פעולות חקירה בתיקי נתניהו החלו בטרם ניתן האישור הנדרש. התביעה טוענת לאישור בעל פה, בעוד מנדלבליט הבהיר שלא ניהל את הצוות בשטח ולא כל פעולה הובאה לידיעתו. אישור כללי לבדוק חשדות אינו מהווה היתר בלתי מוגבל להפעלת כל אמצעי חקירה, במיוחד כשמדובר בחקירת ראש ממשלה, דרישת האישור המוקדם היא ערבות חוקתית למניעת שימוש לרעה בכוח המדינה.
מנדלבליט מתח ביקורת נוקבת על תרגיל חקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ, ותיאר אותו כפסול. כמו כן, הוא העיד כי הורה להפסיק האזנת סתר שבוצעה לנתן אשל, מקורבו של נתניהו, ברגע שנחשף אליה. אירועים אלה מחייבים מענה לגבי אישורים, היקף ושימוש בתוצרים שהושגו באמצעים פסולים.
עוד נחשף כי מנדלבליט חש אי-נוחות מהקשר בין גורמי החקירה לעיתונאי בן כספית, וביקש להפסיקו, מחשש שהעיתונאי מפעיל את המשטרה כזרוע חקירתית. בנוסף, מנדלבליט העיד כי חשד שגורמים במשטרה ובפרקליטות הדליפו מידע חסוי מדיונים פנימיים, במטרה להפעיל לחץ ציבורי ותקשורתי מתוזמר להרחבת החקירות נגד ראש הממשלה.
התמונה מחמירה נוכח שאלת ניגוד העניינים של החוקר הבכיר, רפ"ק אבי רוטנברג, שפעל בתיק 2000 ובתיק המעונות. מנדלבליט אישר כי הוסתר ממנו בזמן אמת שהחוקר ניהל קשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס, בעלת מניות בידיעות אחרונות ואחותו של מוזס הנחקר, וכן מצויה בסכסוך אישי עם רעיית ראש הממשלה. הסתרת ניגוד עניינים זה פוגעת בליבת ההגינות השלטונית.
מכלול הגילויים בעדות מנדלבליט, הכוללים פעולות ללא אישור, תרגילי חקירה פסולים, שימוש בעיתונאים, הדלפות מכוונות והסתרת ניגודי עניינים, מעמידים למבחן את דוקטרינת "הגנה מן הצדק". אם יתברר כי נגרם עיוות דין שאינו ניתן לתיקון, על בית המשפט להורות על ביטול האישומים. במקביל, נדרשת בדיקה עצמאית של החשדות להתנהלות פסולה בקרב גורמי החקירה והפרקליטות. אמון הציבור במערכת המשפט ייבנה באמצעות האומץ להודות בטעויות, לבצע תיקון מוסדי עמוק ולקיים חשבון נפש נוקב.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
