הקבוע והמשתנה בבחירות לכנסת: ניתוח של פרופ' איברהים אבו ג'אבר

פרופ' איברהים אבו ג'אבר מנתח את הדילמה של החברה הפלסטינית בישראל בנוגע להשתתפות בבחירות לכנסת, תוך שהוא מציג את הטיעונים בעד ונגד ההשתתפות. הוא מציין כי בעוד שבמדינות רגילות השתתפות בבחירות היא דבר חיובי, המציאות בישראל שונה. המצדדים בהשתתפות מדגישים את הצורך לקדם עניינים דחופים של החברה הערבית, לצד נושאים לאומיים. לעומתם, המתנגדים רואים בהשתתפות פגיעה אידיאולוגית ומוותרים על זכות פוליטית זו.

פרופ' אבו ג'אבר מפרט תשעה "קבועים" ו"משתנים" בהקשר של הכנסת והשתתפות בה. בין ה"קבועים" הוא מונה את עקרון "יהדות המדינה" כפי שבא לידי ביטוי בחוק הלאום, את מרכזיות הביטחון בתפיסה הישראלית, את הכנסת כמייצרת חוקים מפלים נגד ערבים (כמו חוקי קרקעות, הריסת בתים, מניעת איחוד משפחות), את סירוב ישראל להקמת מדינה פלסטינית והרחבת ההתנחלויות, ואת השותפות המלאה של כל המשתתפים, בין אם בקואליציה או כתומכים, לכל החלטות הממשלה, כולל פעולות צבאיות וחקיקה מפלה.

בין ה"משתנים" או הסכנות שבהשתתפות, הוא מציין את האפשרות לטשטוש זהות אישית וקולקטיבית, את הערבוב בין עניינים קבועים ומשתנים כתוצאה מהשתלבות במערכת, את העמימות ביחס לשיוך פוליטי, ואת השגת "רווחים שבירים" בלבד, שאינם קבועים ועלולים להתבטל. הוא מסכם בקריאה לאחדות לאומית סביב ועדת המעקב העליונה, תוך שמירה על עקרונות היסוד של העם הפלסטיני והימנעות מעיסוק ב"קרבות תקשורתיים" חסרי תועלת.