הכותבת: "אנחנו חלשים מכדי להחרים את הבחירות"

הכותבת, פובליציסטית, מביעה התלבטות עמוקה בנוגע להשתתפותה בבחירות לכנסת, ומגיעה למסקנה כי בשלב זה, לנוכח המצב הפוליטי והחברתי בישראל, היא חלשה מכדי להחרים את הבחירות. היא מסבירה כי בשבועות האחרונים דחתה קריאות להשתתף ביוזמות שונות שמטרתן להעלות את אחוזי ההצבעה, מכיוון שלא יכלה להמליץ לאחרים להצביע כשהיא עצמה מתלבטת. הכותבת מתארת תהליך מחשבתי מורכב ומתיש, שהוביל אותה להחלטה להצביע, למרות ספקותיה. היא מציינת כי השינויים הדרמטיים בחברה הישראלית מאז השבעה באוקטובר, והתחזקות הקיצוניות, לצד חולשתה של ההנהגה הפלסטינית, הביאו אותה למסקנה כי אין להם כיום את הכוח הפוליטי או הפרויקט הלאומי הנדרש כדי להצדיק חרם. לטענתה, חרם הוא כלי פוליטי שצריך להיות לו משמעות ואפקט, ובהיעדרם, הוא מאבד את ערכו. הכותבת מוסיפה כי היא שומעת את קולות העם, את הפחד והרצון לשרוד, וכי גם פעולת ההישרדות וההתנגדות להרס היא סוג של התנגדות. היא מדגישה כי ההצבעה אינה נובעת מאשליה שהממשלה שתקום תהיה טובה יותר או תשנה את המערכת, אלא מרצון להזיז את המים העומדים, לדחות את הקץ, ואולי להעניק לאנשים הזדמנות לנשום. היא גם מציינת את הרצון להביס את "שלישיית הרוע", נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, ולשפר במעט את מצבם של האסירים והאסירות. לבסוף, היא מודה כי היא אינה מציגה את ההצבעה כפתרון כולל, וכי שאלותיה וספקותיה עדיין קיימים, אך לנוכח המצב הקשה, היא אינה יכולה עוד להתעקש על עמדת החרם.