הכלכלה הישראלית פורחת בזמן המלחמה, אך האזהרות של הכלכלן שלמה מעוז

למרות המלחמה המתמשכת, הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן מרשים. שיעורי האבטלה נמוכים, השכר הריאלי עלה ב-5.1% בארבע השנים האחרונות, והנכסים הפיננסיים של האזרחים הגיעו לשיא היסטורי של 7.623 טריליון שקל, המהווים 347.5% מהתמ"ג. הכלכלן שלמה מעוז מציין כי האינפלציה בישראל נמצאת במגמת ירידה, ועומדת על 1.6% ב-12 החודשים עד ספטמבר, הנתון הנמוך ביותר מאז הקמת הממשלה הנוכחית.

מעוז מסביר את הצמיחה בריבית השכר בעיקר למחסור חמור בכוח אדם. מחסור זה נובע ממספר גורמים: עזיבתם של כ-145 אלף ישראלים בעלי מיומנויות מבוקשות בשלוש השנים האחרונות, הגבלת כניסת פלסטינים מהגדה המערבית ועזה, שירות מילואים ממושך (מעל 130 יום בממוצע מאז תחילת המלחמה), וכניסה מאוחרת יותר של צעירים לשוק העבודה עקב המלחמה. כתוצאה מכך, מספר המשרות הפנויות עלה ב-14.2% מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה ב-2023, והגיע ל-148,048 משרות בספטמבר.

ההוצאה הצרכנית של הישראלים גדלה, עם עלייה של 8.5% בהוצאות בכרטיסי אשראי בשמונת החודשים הראשונים של 2026 לעומת השנה הקודמת. הישראלים מוציאים יותר על נסיעות לחו"ל (עלייה של 6% בחודש ביולי-ספטמבר 2026), רכישת רכבים חדשים (270 אלף רכבים חדשים מתחילת השנה, כמות זהה לכל שנת 2023), ומסעדות. מחירי הדיור ירדו במעט בשנה האחרונה, ועליית מחירי המזון מתונה מהתפיסה הרווחת.

מעוז מזהיר כי למרות הנתונים החיוביים, קיימות בעיות מבניות הדורשות טיפול. הוא מדגיש את הצורך להגביר את השתתפות החרדים בשוק העבודה, באמצעות תמריצים, תמיכה כספית, והבטחת לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים. בנוסף, הוא קורא להרחיב את גיוס החרדים לצה"ל ולהחיל עיקרון של שלילת הטבות ממסרבים להתגייס, בדומה להצעתו לגבי המגזר הערבי. מעוז קורא גם להחזיר תעשיות מסורתיות וייצור מקומי, שכן "אי אפשר לחיות רק מהייטק", במיוחד לאור תלות גוברת ביבוא ושינויים גיאופוליטיים.

התחזיות ל-2026 מצביעות על צמיחה נוספת בתמ"ג לנפש, שיגיע ל-72,440 דולר, וימקם את ישראל במקום ה-18 בעולם, מעל בריטניה, צרפת ואיטליה. מעוז מדגיש כי רפורמות בשוק העבודה וחיזוק היכולת התעשייתית חיוניים להמשך הצמיחה ולביטחון הלאומי.