הפגישה החשאית בפריז שהפכה את קטאר לבעלת הבית ברצועת עזה

הכתבה חושפת כיצד קטאר, באמצעות דיפלומטיית המזומנים של ראש ממשלתה לשעבר, שייח' חמד בן ג'אסם אל־ת'אני (HBJ), הפכה לשחקנית מרכזית ברצועת עזה. הדבר התרחש בעקבות פגישה חשאית בין נתניהו ל-HBJ בארמון האליזה בפריז במאי 2011, בתיווך נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי. הפגישה, שנועדה לכאורה לקידום עסקת שליט, כללה גם הסכמות על הכנסת חומרי בניין לעזה במימון קטארי, מה שהיווה נקודת מפנה בהתבססות קטאר ברצועה.

על פי הריאיון שנתן HBJ לעיתונאי עמאר תאקי ב-2022, הפגישה בפריז נועדה לפתור את סוגיית שליט, אך גם לשרת אינטרסים קטאריים, כולל חיזוק היחסים עם ישראל וסיוע לצרפת. HBJ הדגיש את חשיבות האינטרסים ההדדיים ביחסים, וציין כי קטאר רצתה לשקם את עזה אך נתקלה בקשיים בהכנסת מלט וברזל. ההסכמות שהושגו בפגישה הובילו לעלייה דרמטית בכמות חומרי הבניין שנכנסו לרצועה, מה שאפשר לחמאס לבנות תשתית מנהרות רחבה.

הכתבה מצביעה על כך שההסכמה להכנסת חומרי בניין, שבעבר הוגבלו בחומרה, שינתה את המציאות הביטחונית. מספר המשאיות הנושאות חומרי בניין לעזה עלה משמעותית לאחר הפגישה בפריז, והגיע לשיאים חדשים בעקבות ביקור אמיר קטאר ב-2012. תהליך זה, תחת אסטרטגיית יחיא סינוואר, הפך את חומרי הבניין לכלי נשק אסטרטגי עבור חמאס, ששימש לבניית תשתית תת-קרקעית נרחבת.

הכתבה מעלה שאלות לגבי היקף הידע של גורמים ישראליים בכירים, כולל השליח המיוחד לעסקת שליט דאז, דוד מידן, על הפגישה החשאית והשלכותיה. מידן עצמו העיד כי לא ידע על הפגישה בפריז, וכי נשלח לפגישה עם HBJ בלונדון מבלי שהיה מעודכן על סיכומים קודמים. הוא הביע סקפטיות לגבי התיווך הקטארי והמליץ על מצרים כמתווכת המתאימה יותר, המלצה שנתניהו קיבל.

בנוסף, הכתבה מתייחסת למעורבות המודיעין המצרי, שגילה על המתווה החשאי של העסקה בפריז, מה שעורר זעם והביא לאיום מצרי על חמאס. בסופו של דבר, עסקת שליט הושלמה באוקטובר 2011 עם שחרור 1,027 אסירים, אך הכתבה טוענת כי ההסכמות על חומרי הבניין היוו את תחילתו של תהליך שהוביל לבסוף לטבח 7 באוקטובר.