תחקיר: קושנר פעל דרך רשת חשבונות סודית במיליארדי דולרים, נתניהו היה מעורב
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
תחקיר חדש טוען כי ג'ארד קושנר, יועצו של דונלד טראמפ, פעל דרך רשת חשבונות בנק סודית הקשורה לישראל, דרכה יכול היה לגשת למיליארדי דולרים ממדינות המפרץ. על פי הטענות, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ייעץ לקושנר להפקיד כמיליארד דולר בחשבון בבנק ישראל, כך שהכסף ייראה ככסף ממשלתי ולא אישי. התחקיר מקשר את הרשת הפיננסית למבצע מודיעיני שחשף שימוש בחשבון בנק באיחוד האמירויות, אליו הועברו מאות מיליוני דולרים דרך אזרבייג'ן. עורך דינו של קושנר הכחיש את כל הטענות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- תחקיר חדש טוען כי ג'ארד קושנר פעל דרך רשת חשבונות סודית הקשורה לישראל, דרכה ניגש למיליארדי דולרים ממדינות המפרץ.
- על פי הטענות, בנימין נתניהו ייעץ לקושנר להפקיד כמיליארד דולר בחשבון בבנק ישראל.
- הכסף הועבר לכאורה דרך אזרבייג'ן, והופקד בחשבון בנק באיחוד האמירויות, שנוהל על ידי קרן צדקה.
- התחקיר מקשר את הפעילות הפיננסית למבצע מודיעיני שחשף שימוש בטלפון של קושנר.
- עורך דינו של קושנר הכחיש בתוקף את כל הטענות וההסדרים הפיננסיים.
- הספר טוען כי ההסדרים הפיננסיים התפתחו במקביל לתוכניות דיפלומטיות אזוריות.
תחקיר חדש של העיתונאי החוקר מתיו קול, שפורסם במגזין Vanity Fair, טוען כי ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, פעל דרך רשת חשבונות בנק סודית הקשורה לישראל, דרכה יכול היה לגשת למיליארדי דולרים ממדינות המפרץ. הספר, "נסיכים וגנבים: התוכנית הסודית של ג'ארד קושנר ומוחמד בן זאיד לעיצוב מחדש של המזרח התיכון", טוען כי במסגרת תוכניות פיננסיות שכללו את איחוד האמירויות, ערב הסעודית וישראל, היו זמינים לפחות 2 מיליארד דולר. על פי הטענות, מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן דנו תחילה ביצירת קרן של למעלה מ-10 מיליארד דולר, שנועדה לקדם מטרות פוליטיות של הממשל החדש של טראמפ. בהמשך, התוכנית התפתחה לכדי מספר חשבונות בנק, דרכם קושנר יכול היה לגשת לכספים זרים תוך עקיפת מנגנוני בקרה ממשלתיים אמריקאיים סטנדרטיים.
אחת הטענות החמורות ביותר נוגעת לכמיליארד דולר שבן זאיד העביר לכאורה לישראל דרך אזרבייג'ן בשנת 2018. על פי קול, נתניהו ייעץ לקושנר להפקיד את הכסף בחשבון בבנק ישראל, כך שהכסף ייראה ככסף ממשלתי ולא אישי. המטרה הייתה רווח אישי של קושנר, אך לא ברור כיצד הכספים נוצלו בסופו של דבר. על פי הספר, נתניהו רצה שקושנר יודיע לו מראש על כל העברה, ככל הנראה דרך שגריר ארה"ב דאז, דייוויד פרידמן, שמכחיש כל ידיעה על כך. עורך דינו של קושנר הכחיש בתוקף את קיום החשבונות.
קול מקשר את הרשת הפיננסית הנטענת למבצע מודיעיני שהחל בסוף 2017, בו התגלו צילומי מסך מטלפון האייפון של קושנר. החקירה גילתה כי קושנר השתמש בחשבון בנק באיחוד האמירויות, אליו הועברו מאות מיליוני דולרים דרך בנק אזרבייג'ני. החשבון, שכונה "אלפא", נפתח ב-First Abu Dhabi Bank, ועל פי הנטען, הופקדו בו כ-750 מיליון דולר מסעודיה ואיחוד האמירויות. השימוש באזרבייג'ן נועד להסתיר את מקור הכסף, כך שההעברה הסופית תיראה כאילו הגיעה ממוסד פיננסי אזרבייג'ני. החשבון לכאורה לא היה שייך לקושנר אישית, אלא לקרן Watani Al Emarat Foundation, ארגון צדקה במימון ממשלת איחוד האמירויות, שקושנר קיבל בו זכות חתימה. עורך דינו של קושנר מכחיש כל קשר שלו לקרן או לחשבון.
הספר טוען כי ההסדרים הפיננסיים התפתחו במקביל לתוכניות דיפלומטיות, כאשר בן סלמאן רצה לחזק את מעמדו, בן זאיד רצה ביטול הסכם הגרעין עם איראן, וקושנר קידם יוזמת שלום ישראלית-פלסטינית וחימום יחסים בין ישראל למדינות המפרץ. קול מתאר חשבון שלישי, נפרד, שהופיע במגעים חשאיים בין ישראל לאיחוד האמירויות לפני הסכמי אברהם, בו ישראל הייתה אמורה לסייע לאיחוד האמירויות במקרה של תקיפה איראנית. קושנר סייע בתיאום ההסכם, ואבו דאבי העבירה כספים לחשבון בבנק ישראל למימון סיוע חירום. הספר מעלה שאלות לגבי שקיפות ופיקוח ממשלתי, שכן קושנר, כעובד פדרלי, היה אמור לדווח על נכסיו. גורמים בכירים בממשל טראמפ לא ידעו על שימוש אפשרי של קושנר בחשבון ממשלתי זר. גורמים משפטיים ציינו כי הסדר כזה עלול להפר חוקי שוחד פדרליים או דרישות רישום סוכנים זרים, אך הדבר תלוי בקיום הסכמות ובשימוש בכספים. עורך דינו של קושנר הכחיש את כל ההאשמות וטען כי מגעיו היו באישור טראמפ ולטובת ארה"ב.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.