כמו הצרפתים, אנחנו עוצמים עיניים מול האלימות בגבעות
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
המאמר טוען כי החברה הישראלית, בדומה לצרפת, שרויה בהכחשה לגבי בעיות חמורות כמו אלימות נוער הגבעות ביהודה ושומרון וההשתמטות ההמונית מגיוס לצה"ל. הכותב מזהיר כי התעלמות מבעיות אלו מובילה לסנקציות בינלאומיות ומאיימת על הביטחון הלאומי. סקרים מראים פער בין תפיסת המציאות של המתיישבים והחרדים לבין המציאות, והממשלה נמנעת מטיפול שורש מסיבות פוליטיות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המאמר טוען שישראל, בדומה לצרפת, שרויה בהכחשה לגבי אלימות נוער הגבעות וההשתמטות מגיוס.
- התעלמות מבעיות אלו מובילה לסנקציות בינלאומיות המאיימות על ביטחון ישראל.
- סקרים מראים כי רוב המתיישבים מכחישים תופעת אלימות יהודית רחבה ביו"ש.
- כ-110 אלף ישראלים, רובם חרדים, משתמטים משירות צבאי.
- הממשלה נמנעת מטיפול שורש בבעיות אלו מסיבות קואליציוניות.
- הכותב קורא לחברה הישראלית להפסיק את ההכחשה ולהתמודד עם בעיותיה הפנימיות.
המאמר טוען כי החברה הישראלית, בדומה לצרפת, שרויה בהכחשה לגבי בעיות חברתיות וביטחוניות חמורות, ומתעלמת מהשלכותיהן. הצרפתים, לטענת הכותב, מתעלמים מהאלימות הגואה בערים ומתמקדים במשבר כלכלי ומחאת צעירים, בעוד שהעיתונות הישראלית רואה את התמונה הגדולה של התפוררות הרפובליקה הצרפתית והתגברות האסלאמיזם. עם זאת, ישראל עצמה מתעלמת מבעיותיה הפנימיות, בפרט מאלימות נוער הגבעות ביהודה ושומרון, ומההשתמטות ההמונית מגיוס לצה"ל.
הכותב מביא כדוגמה את הדיווחים בתקשורת העולמית על אלימות יהודית ביהודה ושומרון, הכוללת הצתת עצי זית, תקיפת פלסטינים ועיתונאים. הוא דוחה את הטענה שהתקשורת מוטה נגד ישראל, ומדגיש כי האלימות הזו, יחד עם המלחמה בעזה, גורמת לסנקציות בינלאומיות נגד ישראל, המאיימות על ביטחונה הלאומי. סקר של מכון "מאגר מוחות" מראה כי 75% מהמתיישבים ביו"ש מכחישים את קיומה של תופעת אלימות יהודית רחבה, למרות שרובם מתנגדים לפגיעה פיזית ברכוש או באדם.
המאמר מצביע על בעיית ההשתמטות מגיוס לצה"ל, כאשר כ-110 אלף ישראלים, רובם חרדים, נמנעים משירות. הכותב טוען כי שתי התופעות, האלימות ביו"ש וההשתמטות, הן ביטויים של אותו שבר חברתי, שבו קהילות מתייחסות לחוק כאל המלצה. הממשלה, לטענתו, נמנעת מלהתעמת עם קהילות אלו מסיבות קואליציוניות. גם השמאל הישראלי והמערכת המשפטית מוצגים כמי שחיים בהכחשה, כל אחד בתחומו.
הכותב מסכם כי הטרגדיה הישראלית היא שכל קבוצה מזהה את ההכחשות של יריביה אך מתעלמת משלה. הוא קורא להסתכל פנימה ולבחון את עמידתנו בסטנדרטים שלנו עצמנו.
מוזכרים