היוקר המחיה בישראל: מדוע הוא נעדר מהשיח הפוליטי?
תורגם ותומצת מתוך i24NEWS French על ידי baba
מומחית לעניינים כלכליים, יאëlle Ifrah, מסבירה מדוע יוקר המחיה בישראל, למרות שהוא מהגבוהים בעולם, נעדר מהשיח הפוליטי לקראת הבחירות. היא מצביעה על מבנה מחירים מנופח ורגולציה חלשה של תחרות כגורמים מרכזיים, ולא על מחסור בהכנסה. Ifrah מנתחת כי ישראלי נדרש לעבוד 60% יותר זמן מרכישת עשרה מוצרי יסוד בהשוואה לצרפתי, ומדגישה כי הבעיה הופכת למוסרית. הפוליטיקאים מתמקדים בסוגיות אחרות, כמו ההשלכות של ה-7 באוקטובר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- יוקר המחיה בישראל גבוה, אך הנושא נעדר מהשיח הפוליטי לקראת הבחירות.
- ישראל היא המדינה השנייה היקרה בעולם, אך ללא כוח הקנייה של שוויץ.
- מומחים מצביעים על רגולציה חלשה של תחרות ומונופולים כגורמים מרכזיים ליוקר המחיה.
- ישראלי נדרש לעבוד 60% יותר זמן מרכישת עשרה מוצרי יסוד בהשוואה לצרפתי.
- משקי בית בישראל מקדישים 18% מהכנסתם למזון, לעומת 13% בממוצע ב-OECD.
- הפוליטיקאים מתמקדים בסוגיות אחרות, כמו ההשלכות של ה-7 באוקטובר, במקום ביוקר המחיה.
למרות שיוקר המחיה בישראל גבוה במיוחד, הנושא כמעט ואינו עולה בדיון הציבורי לקראת הבחירות, בניגוד לצרפת, שם הוא מהווה מוקד למחאה חברתית. יאëlle Ifrah, מומחית לעניינים כלכליים, מסבירה כיצד ניתן להסביר את השתיקה סביב הנושא.
בעוד שבבחירות 2022 הכלכלה הייתה נוכחת במידה מסוימת בקמפיינים, עם הבטחות כמו גני ילדים חינם והורדת מחירי פירות וירקות מצד בנימין נתניהו, וסיוע לזוגות צעירים ברכישת דירות מצד יאיר לפיד, השנה הנושא הכלכלי נדחק הצידה. נתניהו, למרות שליטתו בנושאים כלכליים, בחר להתעלם ממנו, ככל הנראה משיקולי תעמולה.
ישראל מדורגת כמדינה השנייה היקרה בעולם, אחרי שוויץ, אך ללא כוח הקנייה השוויצרי. הדבר נובע מריכוך לא מספק של הפרטות ומרגולציה חלשה של התחרות, מה שמוביל להיווצרות מונופולים. המדינה אינה ממלאת את תפקידה כמפקחת באופן מספק, וחברות מסוימות מנצלות את מעמדן הדומיננטי.
מועמדים אחרים כמו יאיר גולן וגדי אייזנקוט מתייחסים לנושא, אך בצלצל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר אינם מזכירים אותו. נפתלי בנט עשוי להיות מודע יותר לבעיה בשל סביבתו.
Ifrah מדגישה כי הדיון הפוליטי מתמקד בהיבטים מאקרו-כלכליים ולא בהשפעתם על סל הקניות של האזרח הממוצע. היא מציינת כי מחיר ליטר חלב בישראל גבוה ב-60% עד 80% מהממוצע במדינות ה-OECD. היא מנתחת את זמן העבודה הנדרש לרכישת עשרה מוצרי יסוד: בישראל נדרשות 5 שעות ו-36 דקות, לעומת 3 שעות ו-9 דקות בצרפת, ו-3 שעות ו-43 דקות באוסטריה. כלומר, ישראלי עובד כמעט שעתיים יותר, או 60% יותר זמן, עבור אותם מוצרים.
הבעיה אינה נובעת ממחסור בהכנסה, אלא ממבנה המחירים המנופח. משקי בית בישראל מקדישים 18% מהכנסתם למזון, לעומת 13% בממוצע ב-OECD. Ifrah מסכמת כי כאשר מדינה עשירה דורשת יותר מחמש שעות עבודה עבור עשרה מוצרי יסוד, הבעיה הופכת להיות מוסרית ולא טכנית. הפוליטיקאים מתמקדים בפילוג ובסוגיות הקשורות ל-7 באוקטובר, במקום להתמודד עם בעיות כלכליות מורכבות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
