לא מספר המפלגות, אלא זהותן: מה באמת מנפח את הכספים הקואליציוניים?

ממשלת נתניהו הנוכחית התחייבה להקצות כספים קואליציוניים בהיקף ממוצע של 5.24 מיליארד שקל בשנה בשנים 2023-2025, סכום המהווה 0.94% מהתקציב המקורי. נתון זה גבוה פי 4.9 מהסכום שהוקצה בממשלות קודמות, וגבוה פי ארבעה בשיעור מהתקציב. לשם השוואה, ממשלת השינוי, שהורכבה משמונה מפלגות, התחייבה לכ-0.22% בלבד מהתקציב. בניגוד לתאוריה הכלכלית המקובלת, לפיה קואליציה מפוצלת מובילה להוצאות גבוהות יותר, בישראל זהות המפלגות הקואליציוניות היא הגורם המשפיע על גובה ההוצאות, ולא מספרן. ככל ששותף קואליציוני חיוני יותר ובעל פחות חלופות, כך עלות כניסתו לקואליציה גבוהה יותר.

הנתונים מבוססים על בדיקת היקף הכספים הקואליציוניים שהממשלות התחייבו להקצות בשנים 2009-2025. שלוש ממשלות נתניהו האחרונות, שהתבססו על מפלגות חרדיות וימין, הציגו עלייה עקבית בהקצאות: 0.32% מהתקציב ב-2009-2011, 0.58% ב-2015-2019 ו-0.94% ב-2023-2025. לעומת זאת, ממשלות שכללו שותפים מהמרכז, כמו ממשלת יש עתיד (2013-2014) וממשלת הרוטציה עם כחול לבן (2020-2021), הקצו אחוזים נמוכים משמעותית מהתקציב, כאשר חלק ניכר מהכספים הופנה למוסדות ותוכניות חרדיות.

בממשלה ה-37 (נתניהו), חלקם של היעדים החרדיים מהמעטפה הקואליציונית עמד על כשליש, בדומה לממשלה ה-34, אך בשל הגידול הכולל במעטפה, הסכום השנתי למוסדות תורניים, ישיבות וכוללים הגיע ל-3.6 מיליארד שקל, כרבע מהמעטפה כולה. צורת התשלום השתנתה אף היא: 77% מהכסף ליעדים חרדיים עבר כתמיכות שבשיקול דעת, לעומת 60% בממשלה ה-34. גם ממשלת בנט-לפיד, ללא המפלגות החרדיות, הקצתה רק 6% מהמעטפה ליעדים חרדיים.

המלחמה בעזה השפיעה באופן דרמטי על סדר העדיפויות. החלטות קיצוץ בנובמבר 2023 ופברואר 2024 פגעו ברוב ההתחייבויות הקואליציוניות, אך התוכניות למוסדות תורניים, שיטור וכרטיסי מזון נותרו שלמות. במקביל, חלקן של יהודה ושומרון בגוש ההקצאות הפרטניות זינק מ-56% ל-75%. בג״ץ אף התערב ואסר תמיכה בתלמידים ללא פטור תקף משירות, מה שהוביל לאי-ביצוע של 338 מיליון שקל מתקציב התוכנית ב-2024.

מאז 2020, הכספים הקואליציוניים אינם מופיעים באופן ברור בתקציב המדינה, אלא רק בנספחים להחלטות ממשלה. בשנת 2025, הממשלה אף הורתה לצמצם למינימום את הסיווג "כספים קואליציוניים". מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות ד"ר קרנית פלוג, מצא כי בתקציב 2023-2024, הכספים הקואליציוניים היוו מעל מחצית (53%) מהגידול הריאלי בתקציב, לעומת 19% ב-2015-2016. המשמעות היא שהמעטפה הקואליציונית, אף שהיא מהווה כ-1% מהתקציב הכולל, משקפת את סדר העדיפויות האמיתי של הממשלה ואת המחיר שהיא משלמת כדי לשרוד.