פרויקט בחירות מיוחד: למה אביגדור ליברמן | דרור רפאל

המאמר טוען כי לאחר כישלון מפלגות הקואליציה הנוכחית, דעיכת דמויות פוליטיות כמו עופר וינטר, וספקות לגבי בנט ואיזנקוט, אביגדור ליברמן הוא המועמד הראוי ביותר להנהגה. הכותב מבקר בחריפות את המפלגות שכיהנו בקדנציה האחרונה, וטוען שהן טעו להתמקד במאבק בין הרשויות במקום באיום הביטחוני. הוא מותח ביקורת על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על כך שלא הצליח לשמור על חיי האזרחים, ומצטט את עמית סגל שטען שנוכחותו של בן גביר בקבלת החלטות היא "פיגוע יומיומי לעמדת ישראל בעולם".

הכותב גם מבקר את בצלאל סמוטריץ', למרות הצלחתו הכלכלית וההתיישבותית, על כך שהיה שר בזמן מחדל ביטחוני ועל שיתוף הפעולה שלו עם מפלגות חרדיות, הסותר את עמדותיו הקפיטליסטיות. בנוגע לנפתלי בנט וגדי איזנקוט, נכתב כי הם סיימו את הקמפיין עם ציונים בינוניים, כאשר בנט מוצג כמי שקשה לסמוך עליו עקב שינויי עמדותיו, ואיזנקוט כאדם ראוי אך בחירתו דורשת חשיבה על היום שאחרי.

ליברמן, לעומת זאת, מוצג כבעל ניסיון פוליטי עשיר ועמדות ברורות לאורך שנים בנושאי דת ומדינה, חברה ומלחמה. הוא מתנגד להעברת כספים לחמאס, התפטר מממשלת נתניהו, ושמר על קו ישר. הכותב סבור שליברמן הוא האדם היחיד שיכול לשבור מחיצות ולגבש קואליציה רחבה, במיוחד אם לאף גוש לא יהיה רוב ברור. הוא אף מציין שליברמן, שהפך מ"דמון" ב"ארץ נהדרת" לאדם שפוי ומרכזי, יכול אף לכהן כראש ממשלה כדי למנוע ממשלות צרות או בחירות חוזרות.