43 מיליארד יורו על הכף: המהומות באירופה מציבות סיכון כלכלי לישראל | ד"ר ענת הוכברג-מרום

גל המחאות באירופה מציב סיכון כלכלי משמעותי לישראל, המוערך בכ-43.3 מיליארד יורו, היקף הסחר השנתי בין ישראל לאיחוד האירופי. הסיכון אינו נובע רק מהאלימות, אלא משחיקה בלגיטימציה של המערכות הפוליטיות והכלכליות ביבשת, דווקא בעת שהיא נדרשת להתמודד עם איומים חיצוניים גוברים. המחאות, שאינן מתוכננות אלא מתפשטות דרך רשתות חברתיות, נובעות משילוב של גורמים מבניים: יוקר מחיה וזינוק במחירי אנרגיה על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים במפרץ הפרסי, משבר דיור חריף שבו מחירי הדירות במדריד זינקו בעשרות אחוזים ובפורטוגל הוכפלו מאז 2017, ומגבלות תקציביות כבדות המגבילות את יכולת הממשלות להיענות לדרישות הציבור.

בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו, הגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-5.4% מהתוצר, והחוב הציבורי ל-119% מהתוצר, כ-3.6 טריליון יורו. מתן פיצויים נרחבים עלול להרגיע את הרוחות בטווח הקצר אך להחריף את המצב הפיסקלי, בעוד הידוק האכיפה והגבלת הפגנות מסוכנים לשיח הדמוקרטי. הסיכון המערכתי הוא פגיעה בלכידות האיחוד האירופי ויכולתו לקבל החלטות קולקטיביות, במיוחד לקראת מערכות בחירות קרובות בצרפת, באיחוד האירופי, באיטליה ובספרד.

המהומות פוגעות קשות בתיירות, ענף מרכזי באירופה, ועלולות לדחוף מפלגות מרכז ושמאל לאמץ קו נוקשה יותר בנושאי הגירה וזהות, במקביל להתחזקותן של מפלגות ימין קיצוני. פרדוקסלית, המחאות עשויות להוביל בטווח הקצר למענה כלכלי מצד ממשלות, אך הדבר מגדיל את הגירעון ומחליש את האמון בממסד. השתתפות פעילים פרו-פלסטינים בהפגנות בצרפת עלולה להגביר את הזעם הציבורי כלפי ישראל.

הלחץ החברתי באירופה עלול להסיט משאבים מהשקעות בביטחון, אנרגיה ותשתיות, להחליש את התמיכה באוקראינה ולהגביר את התלות בארה"ב, בניגוד לשאיפה לאוטונומיה אסטרטגית. המשבר עלול להאיץ הידרדרות ביחסים עם האיחוד האירופי, להגביר אנטישמיות וחרמות, ולפגוע ביצוא הישראלי ובהשקעות. עם זאת, בטווח הארוך, המשבר האירופי עשוי להגביר את הביקוש לפתרונות טכנולוגיים ישראליים בתחומי הביטחון, הסייבר והבינה המלאכותית.