מה באמת אומרים סקרי המנדטים? השיטות וההטיות שחשוב להכיר לפני הבחירות

לקראת פרסום סקר המנדטים האחרון לפני הבחירות, עולה השאלה לגבי מידת אמינותם של הסקרים והשפעתם על ההחלטות הפוליטיות וההצבעה של הציבור. בשנים האחרונות הפכו סקרי המנדטים לכלי מרכזי המשפיע על החלטות מפלגות, ואף על מעמדם הפוליטי של אישים כמו בני גנץ, שבתחילת המלחמה קיבל ניבוי של 36 מנדטים אך בהמשך ירדה תמיכתו עד כדי כך שמפלגתו לא עברה את אחוז החסימה.

הפערים בין הסקרים השונים מעלים שאלות לגבי שיטות הדגימה, שקלול התשובות, והטיות אפשריות. סקרים של שלמה פילבר בערוץ 14 נוטים להציג יתרון משמעותי לליכוד, בניגוד לסקרים אחרים המציבים את הליכוד סביב 20 מנדטים, ולעיתים אף מתחת למפלגת 'יש עתיד'. בדיקה של תוצאות בחירות 2022 מראה כי בעוד פילבר ניבא לגוש נתניהו 62 מנדטים ויותר, התוצאה בפועל הייתה 64 מנדטים, אך ניתוח מעמיק יותר של מספר המצביעים בפועל מראה תמונה שונה.

הבדלים בשיטות הדגימה והשקלול בין הסוקרים השונים, כמו גם שימוש בפאנלים אינטרנטיים בלעדיים או שילוב של דגימה אינטרנטית עם השלמות טלפוניות, תורמים לפערים. פרופ' ליאור שפר מאוניברסיטת תל אביב מציין כי שיטות הדגימה של פילבר, המבוססות על פאנל אינטרנטי עצמאי, שונות מהמקובל.

נקודת תורפה מרכזית בסקרים היא טעות הדגימה, שיכולה להגיע ל-4.5 אחוזי סטייה ברמת ביטחון של 95%. משמעות הדבר היא ששינוי של מנדט או שניים בסקר בודד אינו בהכרח מעיד על מגמה אמיתית, אלא יכול להיות בגדר רעש סטטיסטי. לדוגמה, מפלגה יכולה לקבל בסקר אחד 3 מנדטים ולא לעבור את אחוז החסימה, ובסקר אחר, שנערך באותו זמן, לקבל 7 מנדטים, כאשר שניהם נחשבים תקינים מבחינה סטטיסטית.

הטיה פוליטית אפשרית גם דרך ניסוח שאלות מכוון, כפי שנראה בסקרים מסוימים שבהם נשאלו שאלות המרמזות על מניעים פוליטיים נסתרים. כדי להתמודד עם חוסר הוודאות האינהרנטי של סקר בודד, ממליצים החוקרים להסתכל על ממוצעים של סקרים רבים לאורך זמן, ולא להסתמך על סקר יחיד או על סוקרים בודדים, במיוחד כאשר ישנם פערים גדולים בין התוצאות.