"אני ממשיכה את השיחה עם בני, שנפל במלחמה, דרך הספר שלו"

הכותבת מתארת את ספרייתה האישית, המשקפת את אהבתה העמוקה למילים, לרעיונות ולקריאה, אשר החלה להתגבש עוד בילדותה. הספרייה כוללת ספרי קודש, ספרות מחקר, ספרות יפה ושירה, והיא נבנתה לאורך השנים באמצעות מתנות, ירושות ורכישות משותפות עם בעלה, יאיר.

הספר המשמעותי ביותר עבורה הוא ספרו של בנה, דוד, "לדוד ברכי נפשי: דברי תורה על סדר פרשיות השבוע". הספר נכתב במקור כפרויקט לימודי לקראת סיום לימודיו בישיבת ההסדר הר עציון, והוצא לאור כספר מעוצב לכבוד נישואיו למיטל. לאחר נפילתו של דוד במלחמת חרבות ברזל, יצאה מהדורה נוספת. דרך הספר, הכותבת מרגישה שהיא ממשיכה את השיחה עם בנה ומתחברת לנפשו.

הכותבת ממליצה על ארבעה ספרים נוספים: "משפחתי וחיות אחרות" מאת ג׳ראלד דארל, המשלב הומור ואהבת טבע; "תיאום כוונות" מאת חיים סבתו, היוצר שפה יהודית-ישראלית ייחודית ומתאר את מלחמת יום הכיפורים באופן המהדהד את המלחמה הנוכחית; "הארנבת עם עיני הענבר" מאת אדמונד דה־ואל, סיפור משפחתי היסטורי על אוסף פסלונים יפניים; ו"האש והעצים" מאת שמואל יוסף עגנון, יצירה אחרונה שבה היא חשה קרבה מיוחדת.

בנוסף, מוזכרת איה כורם, זמרת ויוצרת, בהקשר של סיפור לידת השיר "ציפור זהב".