בנק לאומי תובע את מטא ב-26.6 מיליון שקל בטענה שהיא מרוויחה מפרסום הונאות בישראל

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, פתח במאבק נגד תאגיד מטא (הבעלים של פייסבוק) וקורא לישראלים שנפגעו מפעילות הונאה ברשתות החברתיות להצטרף לתביעה ייצוגית בסך 26.6 מיליון שקל שהגיש הבנק נגד החברה. פרידמן טוען כי פייסבוק מתעשרת מפרסום מודעות הונאה, המציגות עצמן בשם גורמים מוכרים או מוסדות פיננסיים גדולים, וגורמות נזק כספי ללקוחותיהם.

התביעה הוגשה בעקבות תלונה של העיתונאי שאול אמסטרדמסקי, ששמו שימש במודעות מזויפות הממליצות על השקעות במניות. אמסטרדמסקי ציין כי למרות פניות חוזרות ונשנות לפייסבוק, המודעות המזויפות ממשיכות להתפרסם. הוא אף פנה לפרידמן בשאלה אם יוכל להצטרף לתביעה, למרות שאינו לקוח של לאומי, ופרידמן השיב בחיוב, תוך הדגשת הרווחים העצומים של פייסבוק מהונאות אלו.

גם תמיר מנדובסקי, מחבר הספר "השקעות לעצלנים", ששמו משמש אף הוא למטרות הונאה, ביקש להצטרף לתביעה. פרידמן הזמין כל אדם או ארגון שביכולתו לסייע במאבק נגד פייסבוק להצטרף. לדבריו, הבעיה המרכזית היא שמטא מאפשרת הונאות "לעצלנים" (כלומר, למרמים עצלנים) מכיוון שהתמודדות אמיתית עם התופעה תפגע בהכנסותיה מפרסום.

חבר הכנסת לשעבר אביר קארה הצטרף אף הוא לדיון, והציג פרסום בפייסבוק המבטיח הגרלת כרטיסים להופעה בשם בנק לאומי. פרידמן הדגיש כי זהו מקרה נוסף של ניצול לרעה של פלטפורמת פייסבוק, וקרא לכל הנפגעים להצטרף למאבק.

התביעה, שהוגשה באוגוסט 2026, טוענת כי מטא מאשרת ומקדמת בכסף מודעות הונאה, גם כאשר הן מציגות סימני זיוף ברורים, כגון שימוש לא מורשה בסימני המסחר של הבנק, ניסוחים שגויים וחשבונות פרסום לא מאומתים. המודעות מבטיחות הטבות כוזבות, כמו תעודות מתנה והגרלות רכב, במטרה להוציא פרטי זיהוי וקודי אימות מהמשתמשים ולפרוץ לחשבונותיהם. לפי טענות הבנק, היקף פעילות ההונאה בחשבונות לקוחותיו הגיע לכ-140 מיליון שקל, מתוכם נמנע הונאה בהיקף של עד 84 מיליון שקל. סכום התביעה כולל 3.9 מיליון שקל שהוחזרו ללקוחות, 17.7 מיליון שקל הוצאות טיפול וניטור, ו-5 מיליון שקל נזק מוניטין. בנוסף לפיצוי כספי, הבנק דורש ממטא להנהיג בדיקות מחמירות יותר למפרסמים ולסמן מודעות מחשבונות לא מאומתים, ולבדוק מראש פרסומים המזכירים את שמו.

בספטמבר 2026 דווח כי הצדדים מנהלים משא ומתן ליישוב הסכסוך. במקביל, דווח כי על מטא הוטל קנס של 25 מיליארד דולר בארה"ב בגין הטעיית משתמשים בנוגע לשימוש בנתוניהם האישיים, בהקשר לפרשת קיימברידג' אנליטיקה.