טיקטוק מפעילה חמ"ל של 63 אנשי צוות לבחירות בישראל; מלצר: "אפשר לחסום פלטפורמות"
טיקטוק מפעילה חמ״ל של 63 אנשי צוות לבחירות בישראל, המסיר תכנים וחשבונות הפוגעים בטוהר הבחירות. שופט בדימוס חנן מלצר הזהיר מפני פלטפורמות דיגיטליות שאינן מצייתות לחוק וניתן לחסום אותן. מחקר העלה חשש למניפולציות בשוק הימורי הבחירות בפולימרקט, המופעל על ידי בודדים. פרופ' אדם שנער מתח ביקורת על התקשורת הישראלית, וטען כי היא מאמצת מסגור לאומי המשרת את השלטון.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- TikTok operates a special war room with 63 staff members for the Israeli elections.
- TikTok removed about 45,000 contents and blocked 1,400 accounts before the Israeli elections.
- Retired Justice Hanan Melzer warned that digital platforms not complying with the law can be blocked in Israel.
- Research suggests manipulation in the "Polymerket" election betting market, influenced by a few individuals.
- Professor Adam Shn'ar criticized Israeli media for adopting a nationalistic framing that serves the government.
- A study showed that 52% of political interviews on major TV channels were with Netanyahu's camp representatives.
טיקטוק מפעילה חמ״ל ייעודי הכולל 63 אנשי צוות ממוקמים ברחבי העולם, במטרה לפקח על הבחירות בישראל. כך חשף ליאור וינטרוב, סמנכ״ל מדיניות החברה, בכנס באוניברסיטת רייכמן. החמ״ל פועל לפי פרוטוקול המבוסס על ניסיון מ־220 מערכות בחירות גלובליות, ופעילותו תגבר ככל שיתקרב יום הבחירות.
בין יוני לתחילת ספטמבר, טיקטוק הסירה כ־45 אלף תכנים שנועדו לפגוע בטוהר הבחירות וחסמה 1,400 חשבונות שהתחזו לפוליטיקאים. החברה סיכלה גם שני מבצעי השפעה, אחד מאיראן ואחד פנימי שכלל יותר מ־300 חשבונות. החברה אוסרת פרסום פוליטי ממומן, כולל תשלום למשפיענים, ומסירה תוכן כזה עם זיהויו. היא מפעילה למעלה מ־30 אלף בודקי תוכן בעולם, דוברי עברית וערבית, ונעזרת בבודקי עובדות חיצוניים כמו רויטרס. וינטרוב ציין כי 99.7% מהתכנים שהוסרו זוהו באופן יזום.
שופט בית המשפט העליון בדימוס, חנן מלצר, הזהיר כי ניתן לחסום פלטפורמות דיגיטליות בישראל שאינן מצייתות לחוק. הוא סיפר כי בעבר זימן את בכירי פייסבוק לשיחה בעקבות החלטתו להחיל את דיני תעמולת הבחירות על רשתות חברתיות, והם התחייבו לציית. מלצר הציע גישה דומה כלפי פלטפורמת ההימורים פולימרקט, והזהיר מפני סקרים לא תקינים ותעמולת דיפ פייק, והדגיש כי לבוטים אין זכויות אדם.
פרופ' מורן אופיר מאוניברסיטת חיפה הציגה מחקר המעלה חשש למניפולציות בשוק הימורי הבחירות בפולימרקט, המשפיעות על דעת הקהל. עסקה קטנה של 152 דולר העלתה את סיכוייו של גדי איזנקוט מעל בנימין נתניהו, והשקעה של 100 אלף דולר העלתה את נתניהו, אך השפעתה התפוגגה. שני ארנקים דיגיטליים הצליחו להקפיץ לזמן קצר את עופר וינטר מעל אביגדור ליברמן באמצעות 3,200 דולר בלבד. אופיר קשרה בין סוחרי שוק הבחירות לסוחרים שהימרו על אירועי המלחמה, שחלקם חשודים בשימוש במידע פנימי. היא הזהירה כי שוק הבחירות בישראל מופעל על ידי בודדים.
פרופ' אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן מתח ביקורת על התקשורת הישראלית, וכינה את ערוץ 14 "ערוץ תעמולה". הוא טען כי לצד ניסיונות הממשלה להחליש את התקשורת העצמאית, גם כלי תקשורת מרכזיים מאמצים מסגור לאומי המשרת את השלטון משיקולי רייטינג ואינטרסים. שנער הציג נתונים המראים כי בספטמבר, 52% מהראיונות הפוליטיים בערוצים המרכזיים היו עם נציגי מחנה נתניהו לעומת 42% עם האופוזיציה, ורק ראיון אחד עם נציג ערבי. הוא הסביר כי מדידת הרייטינג מתמקדת במשקי בית יהודיים, מה שמעודד הדרת הציבור הערבי.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
