לבוחרים המתלבטים: קחו בחשבון את המאבק על דמותה של היהדות

המאמר פונה לבוחרים המתלבטים המעוניינים בחילופי שלטון בישראל, ומציג ניתוח של המפלגות הרלוונטיות לאופוזיציה. לאחר פסילתן של מפלגות הקואליציה הנוכחית, מפלגות שאינן בטוחות שיעברו את אחוז החסימה, והמפלגות הערביות בשל אי-הזדהותן עם הציונות, נותרו ארבע מפלגות: ״ישר״, ״ביחד״, ״ישראל ביתנו״ וה״דמוקרטים״. מפלגות ״ישראל ביתנו״ וה״דמוקרטים״ נפסלות בשל תפישת עולמן הקיצונית וסגנון דיבורן.

הבחירה מצטמצמת אפוא בין מפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, לבין מפלגת ״ישר!״ בראשות גדי איזנקוט. למפלגת ״ביחד״ יתרונות כמו הניסיון הפוליטי של בנט, שכיהן בתפקידים בכירים וראש ממשלה, והצלחת ממשלתו הקודמת להחזיק קואליציה מורכבת. כמו כן, נטען כי רשימת ״ביחד״ כוללת אנשי עשייה בולטים.

מנגד, רשימת ״ישר!״ כוללת מועמדים בעלי רקורד עשייה משמעותי, ביניהם יורם כהן (ראש שב״כ לשעבר), שאול מרידור (ראש אגף תקציבים לשעבר) ועדי אלטשולר (יזמית חברתית), לצד איזנקוט עצמו (רמטכ״ל לשעבר). היתרון המרכזי של ״ישר!״, במיוחד עבור מצביעי הציונות הדתית, הוא ריבוי המועמדים הדתיים והמסורתיים ברשימה (8 מתוך 20 הראשונים), דבר חסר תקדים במפלגה שאינה מוגדרת דתית.

המאמר מדגיש את חשיבות נוכחותם של בני הציונות הדתית במערכת הפוליטית, לאור השפעתם הגוברת בחברה הישראלית. הוא מצביע על ויכוח פנימי בתוך הציונות הדתית בין הזרם הממלכתי-קלאסי, המדגיש ממלכתיות ושלטון החוק, לבין הזרם הימני-חרד״לי המוביל את המהפכה המשפטית. המאמר קורא להבטיח שהוויכוח הפנימי הזה יקבל ביטוי פוליטי, שכן הוא משפיע על דמותה של היהדות והחברה הישראלית לדורות קדימה. נדרשת נוכחות של פוליטיקאים שישמיעו קולות המשלבים ישראליות וערכים הומניסטיים, תוך שמירה על איזון רגיש.