מיתוס הבידוד: מה קובע האם מדינה היא אנטי או פרו-ישראלית
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
הטענה שישראל מבודדת בינלאומית אינה נכונה, שכן היא מקיימת יחסים עם רוב מדינות העולם. מדינות רבות, במיוחד באמריקה הלטינית ואירופה, שינו את עמדתן האנטי-ישראלית והתקרבו לישראל בעקבות מהפכים פוליטיים פנימיים. שינויים אלו, כמו חידוש הקשרים עם ברזיל, צ'ילה והונגריה, נובעים בעיקר מתוצאות בחירות ולא משינוי בעמדות כלפי ישראל.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם כ-165 מדינות, בניגוד לנרטיב של בידוד בינלאומי.
- מדינות רבות, בעיקר באמריקה הלטינית, שינו את עמדתן האנטי-ישראלית בעקבות עליית ממשלות ימין.
- התקרבותן של מדינות כמו צ'ילה, הונדורס וברזיל לישראל נובעת משינויים פוליטיים פנימיים.
- גם באירופה, כמו בהונגריה וסלובניה, נרשמו שינויים בעמדות כלפי ישראל בעקבות בחירות.
- השינויים בעמדות המדינות נובעים בעיקר מאינטרסים פוליטיים פנימיים ולא משינוי בעמדות כלפי ישראל.
- הטענות המשפטיות נגד ישראל שימשו לעיתים כהצדקה פוליטית לניתוק קשרים.
הטענה שישראל מבודדת בינלאומית, כפי שהובעה על ידי סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס, אינה משקפת את המציאות הדיפלומטית. ישראל מקיימת יחסים עם כ-165 מתוך 193 מדינות האו"ם, מספר גבוה יותר מרוב מדינות העולם. הנרטיב של בידוד מתבסס על קבוצה קטנה ואידיאולוגית של מבקרים, ולא על היקף היחסים הדיפלומטיים.
בפועל, מדינות רבות שהיו בעבר אנטי-ישראליות, כמו בוליביה, קולומביה, צ'ילה, הונדורס, ניקרגואה, ברזיל ודרום אפריקה, שינו את עמדתן ומתקרבות לישראל. שינוי זה קשור קשר הדוק למהפך הפוליטי ביבשת אמריקה הלטינית, כאשר ממשלות ימין מחליפות ממשלות שמאל. מדינות אלו, שהיו תחת ממשלות שמאל או פרוגרסיביות, ניתקו קשרים עם ישראל בטענות הקשורות למלחמה בעזה, אך הדבר נבע יותר מאינטרס פוליטי מאשר מטענות משפטיות מבוססות.
התחדשות הקשרים עם ישראל באמריקה הלטינית באה לידי ביטוי בהחזרת שגרירים, חידוש קשרים קונסולריים, ואף יצירת הסכמים חדשים כמו "הסכמי יצחק" בארגנטינה, המונעים מזיקה אידיאולוגית ודתית, לצד חישובים אסטרטגיים. גם באירופה נרשמו שינויים דומים. הונגריה, תחת ויקטור אורבן, חסמה בעבר צעדים של האיחוד האירופי נגד ישראל, אך לאחר עליית ממשלה חדשה, הוטלו סנקציות על מתנחלים. סלובניה, תחת ממשלת ימין חדשה, ביטלה צעדים אנטי-ישראליים של הממשלה הקודמת והחלה לחסום הצהרות משותפות של האיחוד האירופי נגד ישראל.
גם בבריטניה, שר החוץ החדש מטעם הלייבור הטיל סנקציות כלכליות על ישראל, אך מפלגות אחרות הבטיחו לבטלן אם יעלו לשלטון. המאמר מדגיש כי שינויים אלו נובעים בעיקר מתוצאות בחירות ולא משינוי מהותי בעמדות כלפי ישראל. בעוד שבעיות דיפלומטיות אמיתיות ודעת קהל שלילית קיימות, הן אינן בהכרח קשורות למחזורי בחירות בלבד, אך השינויים בעמדות המדינות מצביעים על כך שהמניעים העיקריים הם פוליטיים פנימיים.
מוזכרים