אין מסיק, אין אלימות

בעקבות תקיפתה של עיתונאית ה״וושינגטון פוסט״ היידי לוין ודיפלומטים אירופאים, הכריזו צה״ל והמשטרה על כוונתם לפעול נגד אלימות מתנחלים. אולם, פחות משבוע לאחר מכן, נראה כי הרשויות מעדיפות למנוע מחקלאים, פעילים ועיתונאים להגיע לאירועי מסיק זיתים, במקום לטפל בתוקפים.

למרות שנעצרו כעשרה חשודים בתקיפת לוין ודיפלומטים, תשעה מהם שוחררו, והמאמץ העיקרי מופנה כעת נגד חקלאים פלסטינים ופעילים המלווים אותם. התנהלות זו משקפת תיאוריה רווחת בקרב גורמים בימין, לפיה האלימות היא תגובה ל״פרובוקציה״ מצד פעילי סולידריות וגורמי תיעוד.

בכפר דיר ג'ריר, למשל, הוצא צו שטח צבאי סגור שמנע מחקלאים ופעילים להגיע למסיק, לאחר שמתנחלים הסיתו נגד ההתכנסות. פעילים שניסו להגיע לכפר תורמוסעיא נתקלו בצו דומה. במקביל, מתנחלים ופעילי ימין עמדו לצד כוחות הביטחון ללא הפרעה.

בכפר טייבה, נעצר הפעיל והעיתונאי העצמאי אנדריי איקס, שתיעד גם את תקיפתה של לוין, על פי צו מעצר. למרות שהוצגו לו חשדות שונים, הוא שוחרר, מה שמחזק את הסברה כי מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות פעילי ימין. גם הפעיל יונתן פולק נעצר בשבוע שעבר במסיק, אך בקשת המשטרה להרחיקו נדחתה על ידי השופט.

בכפר נחאלין, עצרה המשטרה כ-80 פעילים, רובם בינלאומיים, כולל מועמד לקונגרס האמריקאי ורבנים. העצורים הובאו לתחנת משטרה בביתר עילית, וצפוי שזרים יגורשו. למרות שהמסיק באזור לא דרש תיאום והחקלאים הסכימו להתפנות, הצבא טען כי נדרש תיאום ל״הבטחת ביטחון וסדר ציבורי״, והדגיש כי יתאפשר רק ל״מוסקים״ להגיע.

בנוסף, כוחות צבא תפסו בתים בכפר אבו פלאח ובכפרים סמוכים, והודיעו לתושבים שישהו בהם כשבועיים. התנהלות זו, בה החיילים פועלים בעיקר נגד פלסטינים, מזכירה מקרים קודמים בהם אלימות מתנחלים שימשה כתירוץ להגברת הפעילות נגד פלסטינים. הכתבה מסכמת כי הבעיה אינה מי שמגיע למסיק, אלא מי שתוקף אותם.