הישראלי עובד חודש יותר בשנה לעומת עמיתו האירופי - מה הפוליטיקאים מתכננים לעשות בנושא?

העובד הישראלי עובד בממוצע כחודש יותר בשנה בהשוואה לעמיתיו במדינות ה-OECD, וכוח הקנייה של שכרו נמוך בכ-27% מזה של עובד OECD ממוצע. על רקע הבחירות, מפלגות שונות הציגו תוכניות שונות להתמודדות עם הפערים הללו, אך מומחים מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת ניתחו את ישימותן.

מפלגת "יש עתיד" (הכוונה כנראה ל"ישר" במאמר המקור, אך נתייחס ל"יש עתיד" כפי שמופיע בטקסט המקורי) מציעה להעלות את הפריון באמצעות השקעות הון, טכנולוגיה, שבירת ריכוזיות וחיזוק ההון האנושי, מתוך הנחה שעליית פריון תוביל לעליית שכר ולאפשרות לעבוד פחות שעות. מומחים סבורים שהגישה נכונה כלכלית אך תהליך העלאת הפריון איטי מכדי להשפיע בטווח הקדנציה הפוליטית, וחסרים פרטים לגבי מקורות המימון.

מפלגת "ביחד" מציעה אף היא להעלות את הפריון באמצעות שיפור החינוך, הכשרות מקצועיות והטמעת טכנולוגיות, מתוך אמונה שזה יאפשר לייצר יותר ערך בפחות שעות עבודה. המומחים מציינים כי למרות שהצעדים יכולים להעלות פריון, אין ערובה שזה יתורגם אוטומטית לזמן פנוי לעובדים, וחסר מענה לשאלה כיצד יקוצרו שעות העבודה או יוגדלו ימי החופשה.

"ישראל ביתנו" מציעה לקצר את החופש הגדול בשבועיים ולהוסיף ארבעה סופי שבוע ארוכים בשנה, במטרה להתאים את חופשות הילדים לחופשות ההורים. המומחים רואים בכך צעד מעשי וזול שיכול להקל על הורים, אך מציינים כי הוא אינו מהווה תחליף לזכות לחופשה ואינו מקצר את שבוע העבודה.

מפלגת "הדמוקרטים" מציעה להעלות בהדרגה את מכסת ימי החופשה המינימלית מ-12 ל-22 ימים בשנה ולקצר את שבוע העבודה ל-40 שעות. המומחים מציינים כי הצעות אלו טובות מבחינה סוציאלית אך מעלות את עלות העבודה, וחסרה התייחסות לשאלה מי יישא בעלויות אלו.

מפלגות הליכוד, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית סירבו להשיב לשאלון או שלא הציגו מדיניות בנושא. הרשימה המשותפת הציעה רפורמה בחוקי העבודה, חיזוק הפיקוח והקמת צוות לבחינת שעות עבודה, אך המומחים ציינו כי חסר פירוט לגבי אופן היישום והעלויות.