גם מי שמפעיל מנופים צריך לחשוב כמו חברת טכנולוגיה
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
מנכ"ל חברת גולד בונד קונטרם, עמוס דעי, קורא למנהלי לוגיסטיקה לאמץ חשיבה טכנולוגית ולהשתמש בבינה מלאכותית לשיפור יעילות. הוא מציין כי נתונים מראים שימוש נמוך ב-AI בתהליכים תפעוליים בלוגיסטיקה, ומציע ליישם אותו לזיהוי בעיות מוקדם ולמניעת עיכובים. דעי מדגיש את הצורך בבחינת נהלים קיימים, התאמתם, והקשבה לעובדים, ולא רק השקעה בציוד נוסף.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מנהלי לוגיסטיקה צריכים לאמץ חשיבה טכנולוגית ולהשתמש בבינה מלאכותית לשיפור יעילות.
- השימוש ב-AI בתהליכים תפעוליים בלוגיסטיקה נמוך, למרות פוטנציאל לחיסכון בזמן ומניעת טעויות.
- יש לבחון ניצול טוב יותר של משאבים קיימים לפני השקעה בציוד נוסף.
- תיקון נהלים וסנכרון מערכות קיימות עשויים להיות יעילים כמו יישום AI.
- נדרשת בדיקה אנושית בלוגיסטיקה, והאחריות במקרה של טעות אינה עוברת לספק התוכנה.
מאמר דעה קורא למנהלי חברות לוגיסטיקה לאמץ חשיבה טכנולוגית, בדומה לחברות סטארט-אפ, ולהתייחס לבינה מלאכותית (AI) כאל כלי לשיפור יעילות, ולא רק לרכוש ציוד פיזי כמו מנופים.
הכותב, עמוס דעי, מנכ"ל חברת גולד בונד קונטרם, מסביר כי בעוד שקל יותר להשקיע בפתרונות מוחשיים כמו מנופים, יש לבחון כיצד ניתן לנצל טוב יותר את המשאבים הקיימים באמצעות טכנולוגיה. הוא מדגיש כי יש לבדוק מה מונע מהציוד והעובדים לעבוד בצורה מיטבית לפני שמגדילים את ההוצאות.
נתונים של הלמ"ס מראים כי 63% מהעסקים בישראל המשתמשים ב-AI עושים זאת בתהליכים ניהוליים, לעומת 35% בייצור או באספקת שירותים. דעי קורא ליישם AI גם בתהליכים תפעוליים בלוגיסטיקה, כמו קבלת מטען, טיפול בו ושילוחו ללקוח, כדי למנוע עיכובים הנובעים מבדיקת מסמכים, אימות פרטים והעברת מידע ידנית.
הוא מציע שמערכות AI יוכלו לזהות בעיות מוקדם, למשל על ידי קריאת מסמכים והצלבת מידע, ובכך לחסוך זמן ולמנוע טעויות. עם זאת, הוא מזהיר כי לא כל בעיה דורשת AI, ולעיתים נדרש תיקון נוהלים או סנכרון מערכות קיימות. כמו כן, יש להגדיר מתי נדרשת בדיקה אנושית, שכן האחריות במקרה של טעות אינה עוברת לספק התוכנה.
דעי מסכם כי מנהלים צריכים להיות מוכנים לשנות נהלים ולהקשיב לעובדים, ולבחון את יעילות דרכי העבודה הקיימות, במקום להשקיע אוטומטית בציוד נוסף כאשר המשאבים הנוכחיים אינם מנוצלים כראוי.