נחשלות תלמידי ישראל בחשיבה מדעית תשפיע על הבחירות

מחקר פיזה האחרון חושף כי ישראל נמצאת הרחק מתחת לממוצע המדינות ביכולת החשיבה המדעית של תלמידיה, וכי חלה נסיגה משמעותית בתחום זה בעשור האחרון. רק 36% מהתלמידים בישראל מפגינים חשיבה מדעית, לעומת ממוצע של 46% ב-91 המדינות שהשתתפו במחקר. נתון זה ממקם את ישראל במקום ה-51 בעולם, קרוב יותר למדינות כמו אוזבקיסטן ואינדונזיה מאשר למדינות המובילות.

המחקר בחן את הבנתם של תלמידי כיתות ט'-י' את עקרונות המדע, כגון הסתמכות על ראיות ממקורות מרובים, בדיקת אמינותם והסקת מסקנות לוגיות. בישראל, הקבוצה הגדולה ביותר של תלמידים (41%) מפגינה חשיבה אינטואיטיבית, שבה יש הכרה בחשיבות המדע אך הסקת מסקנות נעשית על פי תחושות בטן. בנוסף, 22.9% מהתלמידים הישראלים משתייכים לקבוצות חשיבה נמוכות יותר, הכוללות חשיבה פסבדו-מדעית (המבוססת על מדע מזויף) וחשיבה דוגמטית, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד למידע כוזב ודמגוגיה.

הפערים בחשיבה המדעית מתבטאים גם בציונים במבחני פיזה במדעים ובהבנת הנקרא. תלמידים בעלי חשיבה מדעית קיבלו ציונים גבוהים משמעותית, המקבילים לכיתה י', בעוד תלמידים בעלי חשיבה פסבדו-מדעית או דוגמטית קיבלו ציונים נמוכים, המקבילים לכיתה ה' ואף נכשלים במבחן הבנת הנקרא. הדבר מצביע על כך שהבעיה אינה נוגעת רק לעתיד תעסוקתי בתחומי המדע והטכנולוגיה, אלא גם ליכולתם של אזרחים להבין מידע ביקורתי ולהשתתף באופן מושכל בחיים הדמוקרטיים.

המחקר מצביע על נסיגה של 12% באיכות החשיבה המדעית בישראל בין שנת 2015 לשנת 2025, שיעור הנסיגה מהגבוהים בעולם. נסיגה זו, לצד הפערים הגדולים בחשיבה, מעוררת דאגה לגבי עתיד הדמוקרטיה והחברה בישראל, שכן כישורי חשיבה מדעית נחשבים לחיוניים לכל אזרח.