מה שווה הפתק בקלפי, אם בג"ץ הוא זה שמקבל את ההחלטות?

הכותב מביע חשש כי ישראל מתקדמת לעבר "דמוקרטיה לוחמת" שבה סמכויות הכנסת והממשלה נשחקות לטובת מערכת המשפט, וקורא לאזרחים להצביע בבחירות הקרובות כדי לשמר את ריבונות העם.

הוא מביא דוגמאות להטיות פוליטיות בתקשורת הממלכתית, כמו ראיונות ברדיו כאן המנסים לשכנע להצביע לאיזנקוט, וביקורת על האקדמיה הטוענת לדמוקרטיה אך פועלת באופן שאינו דמוקרטי. פרופ' שקמה ברסלר מצוטטת כאומרת שהבחירות הבאות יקבעו את עתיד ישראל, וכי יש כלים לשנות את המצב, אך הכותב חושש שהכלים הללו יכללו שלילת זכות הצבעה או ריקון הבחירות ממשמעותן.

הכותב סבור כי אנו כבר נמצאים במצב של שלטון טכנוקרטי, שבו פקידים ויועצים משפטיים מקבלים החלטות במקום נבחרי הציבור. הוא מדגיש כי למרות זאת, עדיין ניתן לשנות את המצב באמצעות הבחירות, במיוחד בנוגע למינוי שופטים עתידיים שיכבדו את ריבונות הכנסת. עם זאת, הוא מזהיר כי דמוקרטיה דורשת גם מערכת משפט תקינה, תקשורת חופשית וזכויות אדם.

הוא דוחה את הרעיון שוויתור על השפעה בבחירות יבטיח זכויות באמצעות בית המשפט העליון, וטוען שזה יהפוך את האזרחים לנתינים. הכותב מתנגד להצעתו של אביגדור ליברמן למנוע מנאשמים בפלילים להתמודד בבחירות, ורואה בכך פגיעה בחזקת החפות ופוטנציאל להשפעת התביעה על תוצאות הבחירות. הוא גם מצביע על הגבלות על החזקת נשק ופגיעה בחופש התנועה כדוגמאות לפגיעה בזכויות יסוד.

הכותב מתייחס למצבם של תושבי יהודה ושומרון, ומביע חשש כי ממשלה עתידית בראשות השמאל, אולי עם שר ביטחון כמו יאיר גולן, תפגע בזכויותיהם. הוא גם מבקר את בג״ץ על פסילת חוקי יסוד, כמו ביטול עילת הסבירות, וקורא להצביע למפלגות המתנגדות להתערבות שיפוטית מופרזת. לבסוף, הוא מביע תקווה כי בדומה להסתדרות, גם מערכת המשפט תתמתן ותפעל במסגרת הפרדת רשויות תקינה, כשהעם הוא הריבון.