האם בינה מלאכותית מבטלת את ערך היצירה האנושית? מומחה ישראלי מציע פרספקטיבה חדשה

חוקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר עמית זורן, טוען כי בינה מלאכותית יוצרת (AI) אינה מבטלת את ערך היצירה האנושית, אלא משנה את מהות ערכה. בעוד שרשתות נוירוניות יכולות כיום ליצור תמונות, מוזיקה ויצירות ספרותיות בשניות, תהליך שאורט לעיתים שנים של עבודה אצל אמן, זורן מציע להתמקד במה שיצירה עושה לאדם ולא בשאלה האם יצירות AI הן אמנות. במאמר שפרסם בכתב העת AI & Society, הוא מבחין בין "צורות אמנותיות" (היצירות עצמן) לבין "התפתחות אמנותית" (השינויים שהיצירה מחוללת ביוצר, בצופה ובתרבות). באופן מסורתי, שני אלו היו קשורים זה בזה: אמן היה משקיע שנים בלימוד, ניסויים ופיתוח תפיסת עולם ייחודית כדי ליצור יצירה מורכבת. ה-AI הגנרטיבי, לדברי זורן, מנתק קשר זה, ומאפשר יצירת איורים מפורטים ללא כישורי ציור או מוזיקה מורכבת ללא ידיעת נגינה. "יצירת אמנות הייתה במשך מאות שנים מסע של למידה, ניסויים ושינוי פנימי", מצטט זורן, "כיום, AI מאפשר יצירת יצירות מורכבות תוך עקיפת המסע הזה. אך אין זה אומר שיצירה אנושית איבדה מערכה. עלינו להבין מחדש את ערכה. הפוטנציאל האמיתי של AI אינו ביצירת עוד תמונות או מוזיקה, אלא בפתיחת דרכים חדשות לחוות ולהבין את העולם". לטענתו, היצירתיות אינה נעלמת אלא עוברת להתמקד בניסויים, פרשנות ועבודה משותפת עם טכנולוגיות. הוא מביא כדוגמה פרויקט שבו משתתפים טועמים תמצית מעץ ומקשיבים למוזיקה שנוצרה מ"רעש העלים" על ידי AI עבור נגן חי. הטכנולוגיה כאן אינה רק מכפילה תכנים, אלא מאפשרת חוויה חדשה של הטבע. מכאן נובעות מסקנות מעשיות: יש להעריך רשתות נוירוניות לא רק לפי מהירותן וריאליזם שלהן, אלא גם לפי יכולתן לעורר סקרנות. אמנים צריכים להשקיע את הזמן שנחסך בניסויים, ובתי ספר צריכים להעריך את תהליך היצירה ולא רק את התוצאה הסופית.