כשכולם ציונים, הציונות מאבדת את משמעותה

המאמר מבקר בחריפות את השימוש הנפוך במושג "ציונות" על ידי פוליטיקאים שונים, וטוען כי הוא איבד את משמעותו המקורית. הכותב, ראש המכון התורני בישיבת "אור וישועה" בחיפה, טוען כי הציונות המקורית, כפי שהוגדרה בסוף המאה ה-19, שאפה לחיים בארץ ישראל תחת ריבונות יהודית, בניית מוסדות לאומיים, יישוב הארץ, עבודה עברית והגנה עליה.

הכותב מלין על כך שחברי כנסת כמו יאיר גולן, משה טור-פז ומיכל כהן טוענים שמנסור עבאס הוא "יותר ציוני" מאיתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' והחרדים. לטענתם, ציונות כיום מתבטאת בממלכתיות, התנערות מטרור לאומני או הכרה בזכות העם היהודי על ארץ ישראל. גולן אף צוטט כאומר שעבאס "יותר ציוני מסמוטריץ', יותר ציוני מבן גביר ויותר ציוני מהחרדים", וכי הוא "ציוני, בהחלט".

הכותב דוחה הגדרות אלו כ"ציונות מזויפת" וטוען שהן נובעות מבורות, טיפשות ושכתוב ההיסטוריה. הוא מציג את בן גביר כמי שזוכה לתמיכה רבה בקרב חיילי צה"ל, בניגוד לטענות על חוסר ציונותו. הכותב קורא לחזור לציונות האמיתית, המחוברת לעם ישראל, כפי שהחלה עוד בימי אברהם אבינו, ומתנגד לגישה המנסה לבנות קואליציה רחבה עם גורמים שאינם מחויבים לערכי הציונות המקוריים, תוך התעלמות ממי שמשרת במילואים או תומך בריבונות יהודית על כל שטחי הארץ.

המאמר מתייחס גם לקריאות לבניית "ממשלת מרכז ציונית דמוקרטית" מצד תנועות כמו "הרוב הציוני", ומטיל ספק בלגיטימיות של תנועות אלו לנכס לעצמן את התואר "ציוני" ולשלול אותו מאחרים. הכותב מסיים בקריאה לעזוב את הציונות המזויפת ולחזור לציונות האמיתית, המחוברת לעם ישראל.