האם תקיפה באיראן תקדים את הבחירות בישראל?

הוא ציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם אתגר למנוע ממפלגות ימין קטנות להתמודד בנפרד, באופן שיגרום להן לא לעבור את אחוז החסימה (3.25%) ובכך לבזבז קולות. וינטר טען כי הוא אינו מחפש תפקידים, אלא מתמקד ב"הסתה" נגדו ונגד מפלגתו, וכי נסיגה ברגע האחרון תהווה סוף פוליטי עבורו. הוא הזכיר כי פיצול קולות בעבר, כאשר מפלגת "בל"ד" לא עברה את אחוז החסימה, היטיב עם גוש נתניהו, וכי איחוד מפלגות ימין בעבר סייע לצמצום בזבוז קולות. הוא הוסיף כי סקרים אחרונים מציגים תמונה לא אחידה לגבי כוחן של המפלגות והגופים, וכי אין הכרעה לגבי יכולת כל גוש להגיע לרוב של 61 חברי כנסת. הוא ציין כי השאלה המרכזית היא לא רק האם תהיה תקיפה, אלא גם תזמונה והיקפה, והאם היא תקדים את הבחירות. הוא הזכיר דיווחים על דיונים בין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע לאפשרות של פעולה צבאית נרחבת נגד איראן לפני הבחירות, לצד היסוס אמריקאי ומשא ומתן דיפלומטי. הוא ציטט גם הצהרות ישראליות התומכות ב"מכה מקדימה" לפני ספיגת מתקפה, בדומה לדברי ראש המטה הכללי אייל זמיר. הוא הוסיף כי תרחיש של תקיפה לפני הבחירות אינו נשלל, אך הוא תלוי בחישובים צבאיים ופוליטיים מורכבים, כולל יכולת ההשגה של המטרות, התגובה האיראנית הצפויה והשלכותיה על העורף הישראלי. הוא גם הזכיר את הבחירות האמריקאיות האמצעיות והלחצים הפנימיים על טראמפ בנוגע למחירי הדלק והאתגרים הכלכליים. נתניהו עצמו הצהיר ב-14 באוקטובר כי אינו מעדיף תקיפה מקדימה נגד איראן לפני הבחירות בישראל, אך הזהיר את טהרן ובעלות בריתה.