הציוני שאמר תחנון ביום העצמאות - ולימד אותי שיעור

ביום העצמאות, נקלע הכותב, במאי-שחקן-עיתונאי, לשתי חוויות תפילה סותרות. בערב, התפלל בבית כנסת שלא ציין את החג, שם שימש כחזן לתפילת ערבית. בבוקר, השתתף בבית כנסת אחר, עטוף דגלים, שם נאמר הלל שלם וההפטרה המיוחדת ליום העצמאות. בין החוויות הללו, פגש חבר דתי-ציוני שאמר פעמיים תחנון, דבר שהפתיע את הכותב. החבר הסביר כי נקלע למניינים שונים וזרם עם הסיטואציה. הכותב הסיק מאירועים אלו כי החברה הישראלית מסוגלת לחיות יחד גם ללא הסכמה מלאה על כל נושא, וכי קיים מגזר רחב ושקט שרוצה לכוון את ליבו לשמיים בפשטות ומכיר בתודה על הקיים. הוא הדגיש כי למרות הבדלים בסמלים ובצורת ההודאה, הישראלים מחבקים יחד את ההוויה הישראלית.