"הרבה יותר קשה ללמד סקרנות, עצמאות מחשבתית ורצון ללמוד"

עורך דין אמנון אפשטיין דוחה את הטענה כי רמתם של עורכי דין צעירים יורדת, אך מצביע על שינוי מהותי בדרישות המקצוע ובאופן הלמידה. לטענתו, בעוד שבעבר הלמידה התבססה על משימות משפטיות, כיום הטכנולוגיה משנה את אופי העבודה, ומשרדי עורכי הדין נדרשים להכשיר את הדור הבא לא רק בשימוש בכלים חדשים, אלא גם בפיתוח חשיבה ושיקול דעת משפטי ואסטרטגי. הוא מדגיש כי בעוד שניתן ללמוד להשתמש בכלי טכנולוגי במהירות, פיתוח אינטואיציה משפטית, הבנת אינטרסים של לקוח ושיקול דעת עצמאי דורשים ניסיון והכוונה.

אפשטיין מציין כי משרדו אינו מבחין בין בוגרי אוניברסיטאות למכללות, אלא בוחן את המועמדים על פי יכולותיהם המקצועיות והאישיות, כגון חשיבה עצמאית, סקרנות ומוטיבציה. הוא מוסיף כי קיים שוני בין מוסדות לימוד באופן שבו הם משלבים כלים טכנולוגיים ובינה מלאכותית בהכשרה, ומציין כי מחקר בארה"ב מצא שכשליש מהסטודנטים למשפטים חשים שהכשרתם אינה מספקת להם את מיומנויות ה-AI הנדרשות. לדבריו, קשה יותר ללמד סקרנות ועצמאות מחשבתית מאשר כלים טכנולוגיים, ואלו התכונות החשובות ביותר בשלב הגיוס.

לגבי אורך ההתמחות, אפשטיין סבור כי התמחות של שנה וחצי עדיפה על פני שנה, מכיוון שהיא מאפשרת למתמחים להעמיק, להיחשף לשלבים שונים של עבודה, לצבור ביטחון ולהבין את התנהלות הדברים בפועל. הוא מדגיש כי האחריות להכשרה איכותית מוטלת גם על המשרדים, שיש לנצל את תקופת ההתמחות באופן מיטבי. במשרדו, המתמחים משתלבים בעבודה על תיקים ועסקאות, משתתפים בדיונים מקצועיים ונחשפים לשיקולים משפטיים ומסחריים, תוך עבודה בצוותים קטנים עם מעורבות שותפים, וכן נחשפים לעבודה בינלאומית.

בנוגע להעלאת רף הכניסה למקצוע, אפשטיין אינו משוכנע שהעלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה היא הדרך הנכונה. לטענתו, חשוב לבחון את מהות הבחינה ולוודא שהיא משקפת את הכישורים הנדרשים, כולל יכולת ביקורתית כלפי כלי AI. הוא סבור שההכשרה כולה, מהאקדמיה ועד ההתמחות, צריכה להיבחן. בנוגע לריבוי עורכי הדין בישראל, הוא סבור שתחרות משפרת את השירות, והיכולת להתבלט תלויה ברמה המקצועית והמומחיות, ולא רק במספר עורכי הדין. הוא צופה הבחנה ברורה יותר בין שירותים משפטיים שגרתיים למורכבים, כאשר הלקוחות ישלמו יותר עבור מומחיות וניסיון בתחומים מורכבים.