בין אפס סיכונים לתכנון ארוך טווח: מבט על שתי גישות רגולטוריות בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הדגיש כי רק לו יש סמכות חוקית בנושא, וכי אין הצדקה מקצועית לביטול שטרות. הוא אף ציין כי במדינות מסוימות, כמו שבדיה ונורבגיה, יש כיום תנועה הפוכה של עידוד השימוש במזומן, במיוחד לאור פגיעותן של מערכות דיגיטליות במלחמה או במתקפות סייבר.

המאמר מותח ביקורת על הנטייה של רגולטורים ישראלים לנסות לבטל סיכונים לחלוטין במקום לתקן מערכות ניהול סיכונים, תוך התעלמות מהמחיר שישלם הציבור. דוגמאות לכך כוללות את הרגולציה המחמירה על הבנקים לאחר קריסת המניות ב-1983, שהרגה את התחרות, ואת ההחמרה הרגולטורית בתחום המזון לתינוקות לאחר פרשת "רמדיה" ב-2003, שהובילה לדואופול והתייקרות מוצרים. המאמר משווה זאת למצב בתחום הטיסות לאיחוד האמירויות ומרוקו.

במקביל, שני גופים ממשלתיים אחרים קידמו תכנון ארוך טווח. רשות החשמל קבעה עקרונות חדשים לחיבור חוות שרתים (דאטה סנטרס) לרשת החשמל עד 2030, תוך הקצאת 1300 מגה-וואט, מתוכם 300 למשק המקומי, וקביעת מגבלה של 200 מגה-וואט לחוות בודדת. בנוסף, נדרש תשלום של 2 מיליון שקלים לכל מגה-וואט כערבות, ומנגנוני ניתוק בעומסים קיצוניים.

משרד הבריאות פרסם לראשונה יעדים ארוכי טווח למספר הרופאים המומחים עד 2035, עם צפי גידול מ-37 ל-53 אלף רופאים בסך הכל, ומ-20 ל-32 אלף מומחים. הגידול המתוכנן משתנה בין התמחויות, עם דגש על גידול משמעותי במקצועות כמו כירורגיית כלי דם, כירורגיה פדיאטרית, שיקום, רפואה דחופה, גריאטריה ופסיכיאטריה, וגידול מתון יותר באורתופדיה, עיניים וכירורגיה פלסטית. המשרד התייחס גם לפערים אזוריים. המאמר מציין כי שני המהלכים הללו, של רשות החשמל ומשרד הבריאות, מהווים חלוקה של משאבים מוגבלים, חשמל והכשרת כוח אדם רפואי, תוך התחשבות גם בצרכים פנימיים וגם ב"ייצוא" של שירותים, במיוחד בתחום הרפואה, כדי למנוע הכשרת רופאים על חשבון המדינה עבור שווקים זרים.