פסיקה אחת יכולה לשנות את המנגנון של הבנקים

בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל, בטענה שהם אינם מעניקים ללקוחותיהם ריבית על יתרות העובר ושב. התביעה, המכסה תקופה של שלוש שנים החל מאפריל 2022 ועד מאי 2025, דורשת מהבנקים לשלם ריבית על יתרות אלו, בסכום המוערך במיליארדי שקלים. למרות שהדרך לפסק דין עוד ארוכה, עצם ההכרה בתביעה כייצוגית מהווה דרמה משפטית משמעותית.

לטענת הבנקים, תשלום ריבית על יתרות עובר ושב הוא נתון לשיקול דעתם הבלעדי, והלקוחות חותמים על כך בעת פתיחת חשבון. אולם, בית המשפט קיבל את טענת התובעים על בסיס העילה של ״עשיית עושר ולא במשפט״. הבנקים מרוויחים מיתרות העובר ושב של לקוחותיהם על ידי הפקדתן בבנק ישראל וקבלת ריבית, העומדת כיום על 3.25% ואף הייתה גבוהה יותר בתקופות קודמות. בתקופה שבין מאי 2023 לינואר 2024, למשל, הריבית עמדה על 4.75%, והרווח השנתי של הבנקים מיתרות אלו נאמד ביותר מ־10 מיליארד שקלים, ללא תמורה ללקוחות.

השופט שמואל בורנשטיין הסביר בהחלטתו כי הבנקים אינם מזכים את הלקוחות בריבית כלשהי על כספם, בעודם משתמשים בו להפקת הכנסות. רווח זה, לטענתו, עולה על שיעור הרווח שהיה מפיק הבנק לו היה משלם ריבית סבירה ללקוחותיו, ולכן מצדיק התערבות שיפוטית.

ההחלטה עוררה פולמוס, כאשר נטען כי הבנקים עלולים לגלגל את העלויות על הציבור באמצעות העלאת ריביות ועמלות. טענה זו נשמעת לעיתים קרובות כאשר נשקלות חקיקות להגברת התחרות או מיסוי על הבנקים. הבעיה המרכזית, לפי המאמר, היא שמנגנון המבוסס על קיפוח הלקוח הפך למקור הכנסה מרכזי עבור הבנקים. למרות שהלקוח מסכים להשאיר את כספו בעובר ושב, הדבר אינו מקנה לבנק זכות אוטומטית להפיק ממנו רווחים ללא תמורה.

בשנים האחרונות, תקנות וחקיקות חדשות אילצו את הבנקים להציג ללקוחות כלים להשקעת כספי העובר ושב, כגון קרנות כספיות או פיקדונות בנקאיים, המניבים ריבית. כמו כן, קיימת חובה להציג באפליקציה ובאתר הבנק ״מוצרי שוק הכסף״, ולשלוח הודעות על יתרות עובר ושב שאינן נושאות ריבית מעל סכום מסוים. עם זאת, הציבור אינו תמיד מודע ליכולות אלו, והבנקים אינם פועלים באופן יזום לעידוד הלקוחות לנצלן, אלא רק כאשר הם נאלצים לכך על פי חוק.