אירופה לא מתעוררת: האשמות נגד ישראל והיהודים גוברות על רקע המהומות

הפרשנית נטע בריק מביעה דאגה ותקווה זהירות לגבי התגובה האירופית למהומות האחרונות ביבשת, תוך שהיא מצביעה על האשמות גוברות נגד ישראל והיהודים. לטענתה, בעוד שישראל צופה באירועים אלו, לעיתים אף בסיפוק מסוים תחת הכותרת "אמרנו לכם", היא גם מקווה שהאירועים יגרמו לאירופה להבין את הסכנה הנשקפת מ"האסלאם הרדיקלי ומשטר האייתוללות האיראני". בריק מציינת כי מקורות אירופיים בכירים מודים כי ייתכן שאיראן וגורמים איסלאמיסטיים מקומיים, בשיתוף עם גורמי אולטרה-שמאל, עומדים מאחורי "מהומות בבתי ספר", אך אין הוכחות ישירות לכך. עם זאת, דגלים פלסטיניים ברחובות ערים באירופה נתפסים כעדות לכך.

הפרשנית מבקרת את אי-נכונותה של אירופה "להתעורר", ומדגישה כי במקום זאת, הואשמו לאחרונה יהודים והמוסד בבחישות. גרסאות אלו, אף שהן מופצות כעת בעיקר על ידי גורמי ימין קיצוני ומקורות קונספירטיביים, צוברות פופולריות במהירות. מרכז המחקר למאבק באנטישמיות (CAM) זיהה ברשת X כ-1,500 פוסטים מ-816 חשבונות המקשרים את המהומות בצרפת לישראל או ליהודים, ומתארים אותן כ"מלחמת אזרחים שבויימה על ידי אליטות יהודיות". אתר "The People's Voice" אף טען כי האקרים איראניים פרסמו מסמכים סודיים של המודיעין הישראלי, המצביעים על כך שהנשיא מקרון, יחד עם ישראל, החליט "לשרוף את צרפת עד היסוד" כדי להשמיד את התרבות המערבית. תיאוריות קונספירציה נוספות קושרות את מקרון למשפחת רוטשילד, תיאוריה אנטישמית ותיקה בצרפת.

בריק מנתחת את התפתחות הנרטיב האנטישמי, ומציינת כי הוא מתפתח לפי תסריט דומה לאירועים קודמים. היא מזכירה מקרים כמו שריפות בצרפת ב-2005, הפיגועים ב"שארלי הבדו" ובחנות "היפר כשר" ב-2015, ומהומות נגד מהגרים בבריטניה, שבהם הואשמו גורמים ישראליים או יהודיים. גם אירועים בסאוטה שבספרד וסביב סוגיית החיג'אב באזרבייג'ן קושרו לישראל. המוטיב החוזר, לדבריה, הוא האשמת ישראל בהצתת שנאה כלפי מוסלמים או כנקמה על תמיכה פלסטינית.

היא מזהירה כי העובדה שממשלות אירופיות אינן תומכות בגרסאות אלו אינה נחמה מספקת, שכן פוסטים אנטישמיים זוכים למיליוני צפיות ומעלים את רמת השנאה לישראל. מצב זה עלול להוביל להטלת סנקציות אנטי-ישראליות מצד ממשלות אירופיות כדי לרצות את דעת הקהל. המצב מורכב עוד יותר בשל התפתחויות פוליטיות עולמיות, כמו סגירת מצרי הורמוז והמלחמה באיראן, שגורמות לעליית מחירים ואינפלציה באירופה. בריק דוחה את הטענה כי סגירת המצרים היא הגורם העיקרי, ומצביעה על מיסים ממשלתיים כגורם משמעותי יותר. היא מוסיפה כי אירופה מוטרדת מהיחסים בין טראמפ לקרמלין ומהשלכותיהם על אוקראינה, מה שמגביר את חוסר הביטחון ומעלה את ההוצאות על סיוע לקייב.

הפרשנית מסכמת כי אירופה, מתוך פחד ורוגז על התפתחויות אלו, מחפשת שעיר לעזאזל, וישראל מהווה מטרה נוחה. היא מציינת כי התקשורת האירופית כבר כותבת על "המלחמה הישראלית-אמריקאית נגד איראן" כגורם למשבר הכלכלי. בריק מזהירה כי מצבה הבינלאומי של ישראל עלול להחמיר, עם עלייה באנטישמיות רשמית וברחוב, מה שיוביל להגבלות וסנקציות חדשות. היא מדגישה כי ברית עם טראמפ הופכת ל"רעילה", וכי ללא ברית זו, או אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות בארה"ב, ישראל עלולה למצוא את עצמה בודדה ומבודדת. גם במקרה הטוב ביותר, היא צופה תקופה קשה לישראל, ללא ציפייה שהבעיות באירופה יובילו לנטישת האג'נדה האנטי-ישראלית.