לאויביה של ישראל יש השפעה רבה יותר על הבחירות בה מאשר לידידיה
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
המאמר טוען כי השפעתם של גורמים זרים, ובפרט הפלסטינים, על הבחירות בישראל גדולה מזו של ממשל ארה"ב. התנהלות הפלסטינים מאז הסכמי אוסלו, הכוללת סירוב להצעות שלום והמשך מאבק מזוין, השפיעה באופן מכריע על הפוליטיקה הישראלית ועל הצלחת נתניהו. למרות ניסיונות אמריקניים להתערב, הבוחר הישראלי מושפע בעיקר משיקולי ביטחון הנובעים מהאיום המתמשך מצד הפלסטינים והגורמים התומכים בהם.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הפלסטינים, איראן וגורמים נוספים משפיעים יותר על הבחירות בישראל מאשר ממשל ארה"ב.
- התנהלות הפלסטינים מאז הסכמי אוסלו, כולל סירוב להצעות שלום, עיצבה את הפוליטיקה הישראלית.
- נשיאים אמריקנים ניסו להתערב בבחירות בישראל, אך מאמציהם נכשלו בשל התנהלות הפלסטינים.
- התנגדות להקמת מדינה פלסטינית ושיקולי ביטחון הם גורמים מרכזיים בהשפעה על הבוחר הישראלי.
- השנאה המתמשכת מצד הפלסטינים מחייבת את הבוחר הישראלי להצביע על בסיס ביטחוני.
הצהרת התמיכה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בראש הממשלה בנימין נתניהו היא שבירת מוסכמות, אך לא הפעם הראשונה שבה נשיא אמריקני מנסה להתערב בפוליטיקה הישראלית. קודמיו, כולל ביל קלינטון, ברק אובמה וג'ורג' בוש האב, ניסו להשפיע על תוצאות בחירות בישראל, לעיתים אף יותר מטראמפ. בוש האב פעל להדחת יצחק שמיר ב-1992, מה שהוביל לבחירת יצחק רבין ולחתימת הסכמי אוסלו.
המאמר טוען כי לגורמים זרים, ובפרט לפלסטינים, איראן וגורמים המעודדים טרור, הייתה השפעה משמעותית יותר על תוצאות הבחירות בישראל מאשר לממשל האמריקני, בין אם היה ידידותי או עוין. ההסבר לכך הוא שהפלסטינים, במקום להקים מדינה, הגבירו את מאמציהם למחוק את ישראל, מה שהשפיע על הפוליטיקה הישראלית ואיפשר לנתניהו לכהן תקופות ארוכות. הצלחתו של נתניהו מיוחסת גם לשינוי הכלכלה הישראלית תחת הנהגתו, אך בעיקר להתנגדותו העקבית לתוכניות "שטחים תמורת שלום" שנכשלו, בניגוד למנהיגים אחרים כמו אריאל שרון ואהוד אולמרט שפעלו לפירוק הליכוד ונסיגה מעזה.
המאמר מציין כי לו הפלסטינים היו מקבלים את הצעות השלום, ההיסטוריה הפוליטית של ישראל הייתה שונה. הישראלים מצביעים לפי האינטרסים שלהם, והם קיבלו בברכה את הסכמי אוסלו. אולם, האמריקנים, המאשימים את נתניהו בהיעדר שלום, התעלמו מהתנהלות הפלסטינים מאז אוסלו. ניסיונותיהם של נשיאים אמריקנים להשפיע על הבחירות, כמו קלינטון ב-1996 ו-1999, או אובמה ב-2013 ו-2015, נכשלו בשל התנהלות הפלסטינים, כולל סירוב ערפאת להצעות בוועידת קמפ דייוויד והאינתיפאדה השנייה.
המאמר ממשיך וטוען כי למרות שרוב הישראלים קיבלו את אוסלו, התנגדותם להקמת מדינה פלסטינית ובעיות ביטחוניות ממשיכות להשפיע על הפוליטיקה. גם האסון של ה-7 באוקטובר, שרבים מטילים עליו אחריות על נתניהו, לא שינה את התמיכה הרחבה נגד הקמת מדינה פלסטינית. ההסכמה הזו, המונעת מהשנאה הפלסטינית והאסלאמיסטית, לא תיעלם בלחץ אמריקני אלא רק אם הפלסטינים יוותרו על המאבק האנטי-ציוני.
לבסוף, המאמר מכיר בחשיבות היחסים עם ארה"ב, אך מדגיש כי ישראל אינה מדינת חסות. נתניהו הצליח לנצל את התחושה הזו נגד לחצים אמריקניים. התמיכה של טראמפ בנתניהו נובעת מהבנתו את המציאות הביטחונית, והיא עשויה להשפיע על מצביעי ימין, אך ההבנה שהשנאה הפלסטינית מחייבת הצבעה על בסיס ביטחוני היא הגורם המשפיע ביותר על הבוחר הישראלי.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
