פרישת בני גנץ עלולה לעלות לקופה הציבורית מיליוני שקלים

פרישתו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מהמרוץ לכנסת ה-26, שבוע בלבד לפני הבחירות, מעלה שאלות בנוגע לכספי הציבור שהוקצו למימון קמפיין המפלגה. על פי חישוב המבוסס על יחידות מימון המפלגות, כחול לבן הייתה זכאית למקדמה של קרוב ל-14 מיליון שקלים. אם המפלגה לא תיכנס לכנסת הבאה, יתעורר קושי אפשרי בהחזרת הכספים, שאמורים להיפרע באמצעות מימון המפלגות העתידי.

על פי החוק, מפלגה רשאית לקבל מראש 85% ממימון המפלגות המיועד לתעמולת הבחירות. במקרה של כחול לבן, החישוב מבוסס על תשע יחידות מימון, שמונה בהתאם למספר המנדטים שלה ותוספת יחידה אחת. על בסיס זה, המפלגה הייתה זכאית למקדמה של קרוב ל-14 מיליון שקלים מכספי המדינה. לסכום זה עשויות להתווסף יתרות ממימון המפלגות השוטף שהמפלגה מקבלת מדי שנה, אם אכן נצברו כאלה, אך היקף היתרות אינו ידוע. כמו כן, אין מידע מאומת המצביע על כך שכחול לבן משכה בפועל את מלוא המקדמה או על הסכום שכבר הוציאה על הקמפיין.

מנגנון המקדמה מבוסס על כספים שהמפלגה מקבלת מראש, ואמורים להיפרע באמצעות מימון המפלגות בכנסת הבאה. אם כחול לבן לא תזכה בייצוג בכנסת, לא יהיה לה מקור המימון העתידי הזה. לכן, מתעוררת השאלה כיצד ייגבה החוב, אם נותר כזה, והאם ניתן יהיה להשיב את הכספים לקופה הציבורית. בשלב זה, ללא נתונים על הסכום שהועבר בפועל ועל אפשרויות הגבייה, לא ניתן לקבוע כי הכסף אבד.

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הזהירה לפני כחודש מפני השימוש בכספי הציבור למימון קמפיין כחול לבן, וכינתה את הריצה "פאתטית" ו"מבזבזת את כספם של אזרחי ישראל". היא הוסיפה כי אף שאינה טוענת לעבירה פלילית, היא רואה בהתנהלות בעיה ציבורית, וטענה כי בעלי אינטרסים עשויים להרוויח מהכספים שמושקעים בקמפיין.

גנץ החליט לפרוש מהמרוץ לאחר חודשים שבהם סקרים ניבאו בעקביות כי כחול לבן לא תעבור את אחוז החסימה. במקביל, המפלגה התמודדה עם פרישות של חברים ועם לחץ מצד גורמים באופוזיציה, שחששו כי קולות שיינתנו לה ירדו לטמיון ויפגעו בסיכויי גוש השמאל להקים את הממשלה הבאה. ההחלטה התקבלה כבר שבועות אחדים לפני ההכרזה, אף שגנץ הכחיש בפומבי את האפשרות שיפרוש. בימים שקדמו להודעה, גנץ החריף את ביקורתו נגד שותפיו לשעבר, בהם אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט, והאשים אותם בקידום מהלכים להקמת ממשלה שתסתמך על תמיכת המפלגות הערביות. בסביבתו של גנץ דחו טענות לתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והבהירו כי הביקורת נבעה מ"חשש לעתיד המדינה". לאחר הפרישה, גנץ צפוי לבחון את האפשרות להתמודד על תפקיד נשיא המדינה.

סקר חדשות 14 שפורסם לאחר הפרישה בחן את חלוקת קולותיהם של מצביעי גנץ. לפי הנתונים, מפלגת יש עתיד צפויה לקלוט 38% מהם, הליכוד 12% ומפלגת העבודה 11%.