לבחור תשעה אלבומים אהובים זה לחתוך בבשר החי

הכותב מתייחס לטרנד ויראלי ברשתות החברתיות שבו אנשים נדרשו לבחור תשעה אלבומי מוזיקה שעיצבו את חייהם. הוא מבהיר כי המשימה אינה לבחור אלבומים אהובים או כאלה שייקחו לאי בודד, אלא כאלה שהפכו את האדם למי שהוא.

הכותב מצא את המשימה קשה במיוחד, מכיוון שהוא מאזין לאלבומים באופן ליניארי ומוצא קושי לבחור רק תשעה. לכן, הוא החליט לחלק את המשימה לשלושה חלקים: תשעה אלבומים ישראליים, תשעה לועזיים ותשעה חסידיים, ובכך חרג ממהות הטרנד.

בבחירת האלבומים הישראליים, הוא ציין את "ירח" של שלמה ארצי, אלבום שיצא בשנה בה נולד וקשור לזכרונות ילדות מוקדמים. הוא גם הזכיר את "מנגינת הנדודים" של מאיר בנאי, שקשור לשינויים משפחתיים, ואת "האחרון שבעם" של עדי רן, שהיה הדיסק הראשון שהתנגן בדיסקמן שלו. בנוסף, הוא כלל את "נאמנות ותשוקה" של אלג׳יר, ואת אלבומי הסולו של אביב גדג׳ וגבריאל בלחסן. הוא גם בחר את "לילה כיום יאיר" של אביתר בנאי, ששינה את תפיסתו לגבי שילוב בין תורה, אמנות וחיים, ואת "נקודה טובה" של שולי רנד, שמשמעותי לבעלי תשובה.

הכותב התנצל בפני אלבומים נוספים שלא נכנסו לרשימה, כמו "ירוקות" של מאיר אריאל, "לפעמים אני מאושר" של עמיר לב, "אפר ואבק" של פוליקר, "הכול עד לכאן" של עמיר בניון, "כמו צמח בר" של חוה אלברשטיין, "סחרחורת" של דודו טסה, האלבום הראשון של "המדרגות", האלבום השלישי של אהוד בנאי, ו"איך שאתה רוצה" של הפיל הכחול.