הערכה ישראלית: סוריה אינה מוכנה לשלום ועדיין פועלות בה קבוצות טרור

במסגרת התפתחויות אזוריות, הצהרותיו של תום בראק, המקשר הנשיאותי האמריקאי המיוחד לסוריה ועיראק, בפורום הביטחון העולמי בדוחא, עוררו תגובות נרחבות. בראק חשף כי הנשיא הסורי, אחמד שרע, מוכן להגיע להבנות עם ישראל, כולל הסכם אי-התקפה שעשוי להוביל לנורמליזציה. הוא קרא להפסקת הפעולות הצבאיות הישראליות בסוריה והזהיר מפני עימות צבאי לא מכוון בין ישראל לטורקיה בעקבות תקיפות אוויריות סמוך לגבול הטורקי.

ההצעה האמריקאית עוררה דיון לגבי רצינות ההבנות המוצעות, כאשר אנליסטים הביעו דעות שונות לגבי המצב בשטח והעמדות הישראלית, הטורקית והסורית.

מוחמד חאפז אע'לו, אקדמאי וחוקר פוליטי מאיסטנבול, טען כי הצהרות בראק הן מסר לחץ אמריקאי ברור כלפי פנים-ישראל, המדגיש את רצון וושינגטון לסיים את המתיחות האזורית. לדבריו, הנשיא הסורי הוכיח נכונות להגיע להבנות שיבטיחו יציבות גבולות, ותהה מדוע ישראל מעכבת מאמצים אלו באמצעות פלישות מתמשכות ומדיניות הסלמה. חאפז אע'לו הטיל את האחריות המלאה על ממשלת נתניהו בעיכוב תהליכי השלום, וראה בנוכחות נתניהו בשלטון מכשול עיקרי ליציבות אזורית. הוא הדגיש את תפקידה החיובי של טורקיה, לצד מדינות ערב, בהבטחת ריבונות סורית ויציבות, וציין כי הימור על משברים ומיליציות לא ישנה את המציאות החדשה.

מנגד, משה אלעד, קולונל במילואים בצה"ל ומרצה, הטיל ספק ביעילות ההצהרות, וקבע כי הסכמי שלום אמיתיים נחתמים באמצעות פעולות בשטח ולא הצהרות פוליטיות. הוא הסביר כי הממסד הביטחוני והפוליטי בישראל סבור כי סוריה טרם ביססה את התנאים הנדרשים לביטחון וסדר או לשליטה בגבולותיה. אלעד ציין חששות ביטחוניים ישראליים עמוקים לגבי המצב בסוריה, כולל תגבורות צבאיות ותנועות בדרום, וכן קבוצות הנחשבות לאיום ישיר על ביטחון ישראל. הוא הדגיש כי המדיניות הביטחונית האסטרטגית של ישראל קבועה ואינה תלויה בזהות ראש הממשלה, ושלל כל ויתורים בנוגע לרמת הגולן או הסדר שלא יבטיח ערבויות ביטחוניות מחמירות ומוחלטות לגבול הצפוני.