לא לשתוק: ליאה הנאון מובילה את הסטודנטים היהודים במאבק באנטישמיות

ליאה הנאון, נשיאת ארגון הסטודנטים היהודים בצרפת (UEJF), קוראת לסטודנטים יהודים ולחברה הצרפתית כולה שלא להישאר אדישים מול גילויי אנטישמיות, בדומה לאירועים שחוותה בילדותה ובפרט לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. הנאון, שגדלה בניס והייתה פעילה בתנועת הצופים היהודית, עברה לפריז בגיל 17 כדי ללמוד במוסדות יוקרתיים. היא תיארה תחושת בלבול בין זהותה היהודית לבין מאבקים חברתיים, עד לרצח מיריל נואל ב-2018, שהצית בה רצון עז לפעול למען הקהילה היהודית.

לאחר תקופת לימודים בסידני, הנאון חזרה לפריז וחיפשה מקום שיאפשר לה לבטא את זהותה היהודית והציונית. במהלך מגפת הקורונה, היא הצטרפה ל-UEJF, שם מצאה קהילה תומכת ופעילה. היא מילאה תפקידים שונים בארגון, כולל גזברית ויחסי ציבור, תחת הנהגתו של הנשיא הקודם, שמואל לה-ג'ויה.

בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, הנאון תיארה "התעוררות זהותית ומאבקית" בקרב הסטודנטים היהודים. הארגון קיבל פניות רבות מסטודנטים שחששו ללכת ללימודים, נתקלו בהערות אנטישמיות או חשו מאוימים. בעקבות זאת, ה-UEJF הרחיב את פעילותו ברחבי צרפת, כולל הקמת סניפים חדשים. הנאון הדגישה את הצורך של סטודנטים יהודים לחיות את זהותם בגאווה, מבלי להסתגר, ופעלה ליצירת דיאלוג עם קבוצות אחרות.

הנאון מתחה ביקורת חריפה על מפלגת "צרפת הבלתי נכנעת" (La France Insoumise) ועל חלקים מהשמאל הקיצוני, שלטענתה מהווים איום על סטודנטים יהודים וציונים. במקביל, היא הזהירה מפני האיום הנמשך מצד הימין הקיצוני, שלטענתה לא ניתק עצמו מורשתו האנטישמית. היא קוראת ל"רוב השותק" בחברה הצרפתית להתייצב לצד הסטודנטים היהודים ולהשמיע את קולם.

כעורכת דין המתמחה במשפט בינלאומי, הנאון משתמשת בכישוריה כדי לסייע ל-UEJF בהליכים משפטיים. היא מדגישה כי הניסיון שצברה בארגון, הכולל ארגון, שכנוע והשפעה על קובעי מדיניות, הוא ההכשרה המשמעותית ביותר עבורה. היא מאמינה בכוחה של הקולקטיביות להעניק אומץ, ומבקשת מדור שלם של סטודנטים לא לשתוק, כפי שעשתה היא בעצמה כנערה.