בנט ולפיד הבטיחו לפרק מונופולים - מה קרה בפעם הקודמת?

מפלגת "ביחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד מבטיחה מהפכה כלכלית הכוללת ירידה של 30% במחירי המזון ומוצרי הצריכה, ירידה של עד 30% במחירי הדיור, וחבילת הטבות נרחבת למשרתי מילואים. אולם, דוחות של בנק ישראל ומבקר המדינה מעלים שאלות לגבי רפורמות דומות שבוצעו בעבר, עלות התוכניות ומקורות המימון.

בנוגע למחירי המזון, בנט מבטיח להוריד אותם בכ-30% בתוך שנתיים-שלוש באמצעות פירוק מונופולים, הגבלת יבואנים בלעדיים ופתיחת השוק ליבוא. מבקר המדינה הצביע על ריכוזיות גבוהה בענף המזון ועל פערים משמעותיים במחירים בהשוואה למדינות מפותחות. עם זאת, הדרך להוזלה של 30% אינה פשוטה, שכן חלק מהמחיר נובע ממע"מ, הובלה, חשמל ועלויות תפעול מקומיות. רפורמת "הקורנפלקס" שקודמה בעבר כשר הכלכלה לא הביאה להוזלה רחבה לצרכן. גם הורדת מכסים על פירות וירקות לא הבטיחה הוזלה, ובמקרים מסוימים המחירים אף עלו.

בתחום הדיור, המפלגה מבטיחה להוריד מחירים עד 30% באמצעות שחרור קרקעות וקיצור הליכי תכנון. בנוסף, מוצע שובר דיור של עד מיליון שקל למשרתי מילואים פעילים. דוח בנק ישראל על תוכניות "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" הראה שהזכאים נהנו מהנחות, אך בשוק החופשי הדירות התייקרו יותר ביישובים בהם בוצעו עסקאות מסובסדות. הדבר נובע מהקצאת קרקעות למסלול המסובסד שצמצמה את היצע הדירות לרוכשים אחרים.

חוק המשרתים, ההתחייבות היקרה ביותר, מוערך בכ-7 מיליארד שקל בשנה עבור מעונות יום, צהרונים, קייטנות ותארים. סעיף הדיור עשוי להגיע עד 30 מיליארד שקל בשנה אם 30 אלף זכאים יממשו את מלוא שובר הדיור. בנט טוען כי הרחבת השירות החרדי תפנה למשק יותר מ-100 מיליארד שקל, אך מדובר באובדן תוצר עתידי ולא בכסף נזיל. נותרה שאלה פתוחה לגבי מקור המימון המלא לחבילת ההטבות.

הכתבה מציינת כי למרות שהבטחות לפרק מונופולים או להעניק הטבות אינן פסולות, מפלגה המציגה עצמה כאחראית כלכלית צריכה להציג תוכנית ביצוע מפורטת, מקורות מימון ברורים, ולהסביר מה יקרה אם ההכנסות החריגות ממסים לא יחזרו.