המוסדות שהופכים מדינה אחת לעשירה ואחת לענייה
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
ספרם של הכלכלנים דרון אג'מולו וג'יימס רובינסון, "מדוע אומות נכשלות", טוען כי מוסדות פוליטיים וכלכליים הם הגורם המרכזי לפערים כלכליים בין מדינות. הספר מבחין בין מוסדות "שיתופיים" המקדמים עושר למוסדות "נצלניים" המשרתים אליטה. למרות זכייתם בפרס נובל, המחברים ספגו ביקורת על דחיית גורמים גיאוגרפיים ותרבותיים ועל תחזיות שגויות. הספר נחשב עדיין למקור חשוב לדיון בשאלות של עושר ועוני בעולם.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מוסדות פוליטיים וכלכליים הם הגורם המרכזי לפערים כלכליים בין מדינות, טוענים כלכלנים.
- הספר מבחין בין מוסדות "שיתופיים" המקדמים עושר למוסדות "נצלניים" המשרתים אליטה.
- המחברים דוחים תיאוריות גיאוגרפיות ותרבותיות כמסבירות לפערי עושר.
- הספר זכה להצלחה רבה, ומחבריו זכו בפרס נובל לכלכלה בשנת 2024.
- הספר ספג ביקורת על תחזיות שגויות ועל דחיית גורמים גיאוגרפיים ותרבותיים.
ספרם של הכלכלנים דרון אג'מולו וג'יימס רובינסון, "מדוע אומות נכשלות", מציג את הניגוד בין דרום קוריאה העשירה לצפון קוריאה הענייה כהוכחה לכך שהסיבה המרכזית לפערים כלכליים בין מדינות היא המוסדות הפוליטיים והכלכליים שלהן. המחברים מבחינים בין מוסדות "שיתופיים", המעודדים השתתפות ויצירת עושר, למוסדות "נצלניים", השואבים עושר לאליטה מצומצמת. המחקר סוקר היסטוריה אנושית רחבה, מהמהפכה הניאוליתית ועד ימינו, וטוען כי עליית מוסדות שיתופיים הובילה לשגשוג, בעוד מוסדות נצלניים גרמו לדעיכה. המחברים גורסים כי מוסדות נצלניים מתאפיינים באינרציה חזקה, שכן אליטות שולטות חוששות מצמיחה ושינוי כלכלי שעלולים לאיים על מעמדן. לכן, ארגונים בינלאומיים מתקשים לקדם צמיחה באפריקה, שכן מנהיגי מדינות אלו מעדיפים לשמר את כוחם על פני קידום מוסדות שיתופיים.
הספר, שיצא לאור באנגלית ב-2012 וזכה לאחרונה לתרגום עברי, זכה להצלחה רבה, והמחברים זכו בפרס נובל לכלכלה ב-2024. עם זאת, חלקים ממנו ספגו ביקורת. המחברים דוחים תיאוריות גיאוגרפיות ותרבותיות כמסבירות לפערי עושר, אך מחקרים אחרים מצביעים על כך שהגיאוגרפיה והתרבות יכולות להשפיע על התפתחות המוסדות, ואף להיות הגורם להם. לדוגמה, מחקר על אימפריות גדולות מצא כי התאמת הקרקע לדגנים, שקל למסות, אפשרה את צמיחתן, בניגוד לאזורים המתאימים לפקעות. גם בנוגע להבדלים תרבותיים, נטען כי הם עשויים להסביר פערים כלכליים, כפי שקורה בצפון ובדרום איטליה.
ביקורת נוספת נוגעת לקושי לקבוע מהם "מוסדות טובים" בזמן אמת, מה שהוביל לתחזיות שגויות בספר. כך למשל, הספר שיבח את "האביב הערבי" במצרים ואת ברזיל תחת שלטונו של דה-סילבה, אך אירועים אלו לא הובילו לשיפור משמעותי או שקעו במשבר כלכלי. בישראל, נעשה שימוש בתיאוריות של המחברים כדי לתקוף את הממשלה בתקופת הרפורמה המשפטית, כאשר צדדים שונים טענו שהרפורמה תקדם מוסדות נצלניים או שיתופיים. למרות ביקורות אלו, הספר נחשב למקור חשוב לדיון בשאלות כלכליות וחברתיות מרכזיות.
מוזכרים