הצגת ספרה של דפנה גרסטנר במינכן: עדות מצמררת מ-7 באוקטובר
תורגם ותומצת מתוך Jüdische Allgemeine על ידי baba
דפנה גרסטנר הציגה במינכן את ספרה החדש "הם באו להרוג אותנו", המתאר את 19 שעות האימה שחוותה ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי. נשיאת הקהילה היהודית וקונסולית ישראל לדרום גרמניה נשאו דברים, תיארו את הזוועות ואת השינוי העולמי מאז "השבת השחורה". האירוע כלל הדלקת נר, תפילה מיוחדת וקריאה מתוך הספר, בו גרסטנר מתעדת את חוויותיה, את סיפור החטופים והקהילות היהודיות, וזוכרת את אחיה שנהרג.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- דפנה גרסטנר הציגה במינכן את ספרה "הם באו להרוג אותנו" המתעד את אירועי 7 באוקטובר.
- הספר מתאר 19 שעות אימה שגרסטנר ובעלה חוו בממ"ד בקיבוץ בארי.
- נשיאת הקהילה היהודית במינכן הדגישה את השינוי העולמי ואת תחושת הסכנה.
- קונסולית ישראל תיארה את פלישת המחבלים ואת הזוועות שבוצעו.
- האירוע כלל קריאה מתוך הספר, הדלקת נר ותפילה לזכר הקורבנות.
- גרסטנר כתבה את הספר כדי לתעד את האירועים ולספר את סיפור החטופים והקהילות.
דפנה גרסטנר הציגה במינכן את ספרה החדש, "הם באו להרוג אותנו", המתעד את 19 שעות האימה שחוותה יחד עם בעלה פלוריאן בממ"ד בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר 2023. האירוע, שנערך באולם ע"ש הוברט בורדה של הקהילה היהודית במינכן (IKG), הדגיש את הקרבה של האירועים ואת ההשפעה המתמשכת שלהם.
היא ציינה כי הכאב לא הגליד והדגישה את זכרם של למעלה מ-1200 הנרצחים, ואת ילדיהם שנותרו יתומים.
הקונסולית הכללית של ישראל לדרום גרמניה, טליה לדרו-פראשר, תיארה את פלישת מחבלי חמאס לישראל, את הזוועות שביצעו, כולל רצח משפחות שלמות, אונס, שריפת שכונות וחטיפת 251 בני ערובה לעזה. היא שיבחה את הקהילות היהודיות בעולם, ובפרט במינכן, על תמיכתן בישראל.
המוזיקאי אביב ניימן, יליד קיבוץ כפר עזה, הדליק נר לזכר הקורבנות. לאחר מכן, החזן צוד'יק גרינוואלד שר את תפילת "אל מלא רחמים" בנוסח מיוחד לזכר "השבת השחורה". הקריינית אולה ואגנר קראה קטעים מתוך ספרה של גרסטנר, שסיפרה על חופשתה בקיבוץ בארי אצל אחיה איתן, ועל מבטה אל עבר רצועת עזה מבעד לחלון.
גרסטנר תיארה את עולם שלפני 7 באוקטובר שאבד, ואת חוויית ההתקפה, הפאניקה והאימה שנמשכו שעות ארוכות בממ"ד, ללא אוכל ושתייה. היא הסבירה כי כתבה את הספר כדי לתעד את חוויות האנשים באותו יום בישראל, ללא פוליטיקה, ולספר את סיפורן של הגאולה, של החטופים ושל הקהילות היהודיות. תהליך הכתיבה היה עבורה גם שחרור וגם נטל. היא נזכרה בכאב בבשורות על חטופים שנהרגו, וציינה כי "כל נשמה בודדת הייתה כה משמעותית". גרסטנר גם נפרדה מאחיה איתן, שנהרג בהגנה על הקיבוץ, ותיארה אותו כאדם שמח ואוהב חיים.
מוזכרים