מערכות חינוך כושלות מחסלות את סיכויי ההידברות בין ישראל לפלסטינים

דיונים על "היום שאחרי" הסכסוך הישראלי-פלסטיני נתקעים בשאלות מי יחתום על הסכם ומה תוכנו, אך השאלה המכרעת היא מי מחנך וכיצד. בישראל, המדינה מממנת זרמים חינוכיים אוטונומיים, בהם החינוך החרדי, שבו כחמישית מהתלמידים פטורים מרוב לימודי הליבה, וזרם משיחי בציונות הדתית המקדם חזון של מדינת הלכה. בצד הפלסטיני, ספרי לימוד מכילים תכנים אנטישמיים והאדרת אלימות, ואונר"א ממשיכה ללמד מהם. מחקרים מצביעים על כך שהסדר יציב ידרוש לפחות 25 שנה מרגע רפורמה בחינוך הפלסטיני.

בישראל, החינוך החרדי, המהווה 20.4% מהתלמידים בשנת תשפ"ד, צפוי להגיע ל-32% עד 2060. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, תיכונים חרדיים לבנים פטורים מלימודי ליבה אך מקבלים 60% מתקצוב בית ספר רגיל. גם בבתי ספר יסודיים "פטור", מקצועות כמו אזרחות ואנגלית אינם נלמדים או מוגדרים באופן חלקי. משרד החינוך מצא ליקויים בכ-60% מהמוסדות שנבדקו, ורק כ-2% מהצעירים החרדים מגויסים בפועל לצה"ל.

בציונות הדתית, תוכניות כמו "תוכנית ההכרעה" של בצלאל סמוטריץ' מציעות לפלסטינים בגדה המערבית ברירה של ויתור על שאיפות לאומיות, הגירה או לחימה. רעיונות אלו, הכוללים שלילת זכויות שוות לפלסטינים, נלמדים גם בישיבות כמו "בני דוד", שם נשמעו דברי גזענות לכאורה. זרם זה, המטיף לעליונות יהודית ומדינת הלכה, אינו מקדם הסדר אלא פירוקו.

בצד הפלסטיני, מחקר של האיחוד האירופי מצא בספרי הלימוד תכנים אנטישמיים, מחיקת הסכמי שלום והצגת מחבלים כגיבורים. סוכנות אונר"א, המפעילה 706 בתי ספר, מאמצת את תוכנית הלימודים הפלסטינית ומפיקה חומרי עזר משלה, חלקם מעודדים ג'יהאד. למרות הבטחות לרפורמה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, דוחות מצביעים על אי-יישום המלצות בנוגע לשנאה ואנטישמיות. בעקבות זאת, הכנסת אישרה חוק האוסר על פעילות אונר"א בישראל.

סקרים מצביעים על תמיכה רחבה בקרב הפלסטינים במתקפת ה-7 באוקטובר, במיוחד בגדה המערבית. תיקון מערכת החינוך הפלסטינית צפוי להימשך עשרות שנים, שכן הדור הנוכחי של ילדים ילמד מהספרים הקיימים. בישראל, התיקון נתפס כהחלטה מנהלית הניתנת ליישום בקדנציה אחת, הכוללת פיקוח הדוק יותר על תכני הלימוד, חובת לימודי אזרחות ושלילת תקציב ממוסדות המלמדים עליונות גזעית. המכשול בישראל הוא פוליטי, הנובע מכוחם של זרמים אלו בקואליציה.