"בהלוויה שלו לא הצלחתי להפסיק לחייך. בשבעה כתבתי על זה שיר"

שיר חדש בשם "חיוך פוגש עצב" יצא לזכרו של סמ"ר אופיר ברקוביץ' ז"ל, שנפל בקרב בג'באליה באוקטובר 2024. השיר נכתב על ידי רועי מבצרי, מפקד המחלקה של אופיר, לאחר שנתקל בו בספר זיכרונות שהונח בבית המשפחה בימי השבעה. גונן עזריה, חבר קרוב של משפחת ברקוביץ', צילם את השיר והחליט להלחין אותו.

אופיר ברקוביץ', בן 20 בנופלו, שירת כלוחם בחיל השריון בגדוד 52 של חטיבה 401. הוא לחם ברצועת עזה קרוב לשנה. הוריו, סימונה וברוך, מתארים אותו כבחור עם חיוך כובש, שתמיד ראה את הטוב בכל דבר והיה בעל רגישות טבעית לאחר. מפקדו לשעבר, רועי מבצרי, זוכר אותו כמי שתמיד הצחיק אותו ושימש לו אוזן קשבת, ומתקשה להיזכר בו שלא מחייך.

מבצרי סיפר על רגעים בהם אופיר הצליח להצחיק אותו גם בתקופות קשות, כמו השבוע שאחרי 7 באוקטובר, אז כינה את עצמו "האבא שלהם, זה שהלך לקנות חלב". גם התכתבותם האחרונה בוואטסאפ הסתיימה בחיוך. לאחר נפילתו, מבצרי התקשה להבין מדוע הוא מחייך בהלוויה ובימי השבעה, עד שהבין שהחיוך הוא חלק מהזיכרון של אופיר, ומכאן נולד השיר.

גונן עזריה, שהתמודד בעצמו עם אובדן אמו, מצא קשר מיוחד עם אביב, אחיו של אופיר, דרך השיתוף באבל. הוא הלחין את השיר, הקליט סקיצה שאהבה המשפחה, וביצע אותו בטקס האזכרה שנה לנפילתו. המפיק המוזיקלי יונתן ויינרייך הצטרף לפרויקט, והשיר הופק באופן מקצועי.

סימונה, אמו של אופיר, סיפרה על רגישותו של בנה, יכולת הנתינה שלו, ושמירתו על מורל גבוה גם בתוך הלחימה בעזה. היא ציינה כי חלומו היה לראות את החטופים חוזרים הביתה. המשפחה מתמודדת עם הגעגוע היומיומי ומנסה להנציח את זכרו, בין היתר באמצעות "משעול חיים" שהוקם לזכרו בעיריית מודיעין. השיר "חיוך פוגש עצב" מצטרף לשיר נוסף לזכרו, "זורח בי", שיצא לפני כשנה.