עמדות המפלגות: מי מבטיחה להקים מנהלת שיקום לאומית?

לקראת הבחירות, מפלגות שונות מציגות עמדות שונות בנוגע לאופן שיפור הטיפול בנפגעי פעולות איבה ופצועי צה"ל ובני משפחותיהם. המחלוקת המרכזית נוגעת להקמת גוף לאומי מאוחד לשיקום, שישמש כתובת אחת לנפגעים, לעומת חיזוק המערכים הקיימים במשרד הביטחון ובביטוח לאומי.

מפלגת "ישר" מציעה להקים מנהלות שיקום לאומיות אזוריות, שיספקו מענה אישי לכל נפגע ויבטיחו מיצוי זכויות, כולל הרחבת המענה למשפחות שכולות. המפלגה תומכת במתן סיוע לכל אזרח הזקוק לו, ללא קשר להגדרתו כנכה.

מפלגת "ביחד" מציעה להקים מנהלת שיקום לאומית תחת משרד ראש הממשלה, שתתכלל את עבודת המשרדים השונים אך לא תחליף את אגף השיקום במשרד הביטחון. המפלגה הדגישה כי טיפול ושיקום של אזרחים שנחשפו לאירועים טראומטיים יקבלו קדימות לאומית, מתוך הבנה שעלות הטיפול בהם בעתיד תהיה גבוהה יותר.

מפלגת "ישראל ביתנו" מעדיפה לחזק את המערך הקיים ולקצר בירוקרטיה במקום להקים גוף חדש, מחשש שזה יתמשך שנים. המפלגה תומכת במתן שיקום וסיוע לנפגעים שאינם מעוניינים להיות מוכרים כנכים, וסבורה שהזכות לטיפול אינה צריכה להיות תלויה בהגדרה משפטית.

מפלגת "הדמוקרטים" מציעה להקים מטה לאומי לשיקום נפשי, שיקבע יעדים לאומיים ויסדיר חלוקת אחריות בין הגופים השונים, תוך העברת הדגש מהכרה בנכות להחלמה וחזרה לתפקוד.

מפלגת "הציונות הדתית" מתנגדת להקמת רשות חדשה וקוראת לשינוי תפיסתי המתמקד בהחזרת הנפגעים לחיים עצמאיים, תוך התאמת מסלול אישי לכל נפגע.

רשימת "המילואימניקים והכלכלית" תומכת בהקמת גוף לאומי מתכלל בעל סמכויות ותקציב, אך לא מבטלת את אגפי השיקום הקיימים. הרשימה תומכת במתן טיפול ושיקום לפי צורך תפקודי ונזק, גם למי שאינו מבקש להיות מוכר כנכה.

מפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הרשימה המשותפת, עוצמה יהודית ורע"ם לא הציגו עמדות ברורות בנוגע להקמת רשות שיקום לאומית או למתן שיקום לנפגעים שאינם מעוניינים בהכרה כנכים.